השקעה בנאסד”ק 100 הסיכונים!

יצא מהאופנה – שווקים מתעוררים

בעוד שבעבר היו נשמעות דעות על כדאיות ההשקעה בשווקים מתעוררים, לאחרונה שומעים יותר ויותר על כדאיות ההשקעה בנאסד”ק 100 ובשבע המופלאות.

למעשה לבני האדם יש זיכרון קצר… מכיוון שזיכרון העבר אינו חקוק בליבם, הם נוהגים להסתכל סביבם ולבדוק מה קורה כעת ולהניח שכך ימשיך להיות עוד שנים רבות.

וכאשר מתרחשת סערה, הכלכלה היא הראשונה לקבל את המכה ושוק ההון הוא הראשון להגיב ופעם אחר פעם הם מתבדים. 

וכך משקיעים שהיו בשוק בין השנים 2000 עד 2010 ראו את שוק המניות האמריקני מדשדש, תהו שמא S&P 500 כבר זקן משהו. והחלו לחפש דברים חדשים. בזמנו הגילוי נמצא מחוץ לארצות הברית; מפה לאוזן עברה השמועה – הדבר הבא שיניב תשואות יתר, זאת השקעה בשווקים לא מפותחים. וכך הוצמדה להם תווית נעימה יותר: “שווקים מתעוררים”. “שם יהיו תשואות יפות”, ידעו להסביר גדולי האנליסטים. “כי ישנו פוטנציאל צמיחה גבוה”.

בימים ההם בהחלט אפשר להבין את מי שהעביר בהדרגה את חסכונותיו מההשקעה בS&P 500 להשקעה בשווקים מתעוררים. שווקים מתעוררים נתפסו כשוק זול, בעוד על השוק האמריקני עבר עשור צחיח שעורר יאוש.

בשווקים מתעוררים אכן קיים סיכוי גבוה, כאמור. בגלל פוטנציאל הצמיחה הגבוה. אך יש סיכון פוליטי לא מבוטל ורגולטור חלש כנהוג במדינות אלו.

במבט לאחור אפשר לסכם שהנבואות לא התגשמו. הצמיחה לא עמדה בתקווה שתלו בה. והסיכון הגלום בהשקעה בשווקים מתעוררים התממש בחלקו. המפורסמות יותר הן; ‘מלחמת רוסיה – אוקראינה’, ה’קורונה בסין’ ועוד. לעומת זאת דווקא מדד הS&P 500 התעשת מהדשדוש המתמשך ובעשור שבין 2010 ל2020 הניב תשואה עודפת.

זה לא שבאמת משנה מה היה בעבר. העבר, זה לא משהו שאפשר לשנות. מי שהפסיד ממהלכים גרועים, לא יצליח להחזיר את הגלגל. ובכל זאת מידי פעם צריך להזכיר שבשוק ההון צפיות לחוד ותוצאות לחוד.

ככה משקיעים היום – נאסד”ק 100!

כמו בעבר כך היום.

כמות הפניות שאני מקבל לאחרונה על השקעה בנאסד”ק 100 הולכת וגוברת. עד שרבים היום מחליפים את ההשקעה בS&P 500 להשקעה בנאסד”ק 100. (גם חברת מגדל פתחה מסלול חדש בשם מגדל טק בפנסיה השתלמות וגמל. המסלול נכון לעכשיו יהיה חשוף 90% למדד נאסד”ק 100 ו10% נוספים לתקשורת ושבבים – המסלול בכשרות תשואה כהלכה.)

למה דווקא נאסד”ק 100?!

התחושה הכללית היא כך:

מדד S&P500 הניב בשנה האחרונה תשואה נאה מאוד, 24.23%. אך מדד נאסד”ק 100 הניב 53.81%!! (יש להוסיף 2.06% תשואת דיבידנד לS&P500. ו- 1.47% תשואת דיבידנד בנאסד”ק 100. ואת תשואת הדולר לשני המדדים 2.11%)

“מתאים לנו יותר 53% תשואה” אומרים המשקיעים “בסוף אנחנו משקיעים בשביל להרוויח תשואה, לא בשביל היופי של תיק ההשקעות”.

היום אנחנו עומדים אחרי עשור בו שוק ההון האמריקני הביא תשואה נאה ביותר. משקיעים שהשקיעו למשך כעשור קיבלו תשואה שנתית ממוצעת של 16% בS&P 500 ובנאסד”ק קיבלו אף יותר. כך דולר אחד שהושקע על מדד S&P500 בתחילת 2011, הניב כ- 3.7 דולרים נוספים עד 2021. ובאותה תקופת זמן ממש דולר אחד שהיה מושקע בנאסד”ק 100, הניב כ-7.1$ נוספים!

כעת רוצים המשקיעים הצעירים ולהניח את החסכונות שלהם על הנאסד”ק. “למה להרוויח כמו צב אם אפשר לדהור כמו סוס”?! תוהים לעצמם.

“נאסד”ק 100 אינו שווקים מתעוררים” הסביר לי ברהיטות משקיע נלהב. “נאסד”ק 100 הוא למעשה S&P 500 עם יותר תשואה”!

אכן משכנע! האם הדבר הבא הוא להעביר את החסכונות לנאסד”ק 100?!

תשואות הנאסד”ק לטווח ארוך

נתוני התשואה החריגים הם עובדה. אבל… בעצימת עין אחת.

הבה נבחן את תשואת קרנות הסל המפורסמות על המדדים נאסד”ק 100 וS&P500 אך הפעם לא נעשה תספורת, אלא נבחן את פרק הזמן הארוך ביותר שניתן לבחון (בשנים לועזיות מלאות), מתחילת שנת 2000 עד סוף 2023.

בהשוואה של קרן סל QQQ על נאסד”ק 100 מול קרן סל SPY על S&P 500, עולה שהתשואות די זהות. QQQ על 525% תשואה. וSPY עם 502% תשואה (הנתונים ממחשבון portfolio visualizer)

למעשה מדובר על פער בתשואה של כ0.2% כל שנה לטובת נאסד”ק 100. דבר שיוצר פער של 23% בתווך זמן של 24 שנים בגלל אפקט ריבית דריבית. מה שאומר שמשקיע שהשקיע בנאסד”ק 100 לא הרוויח, כי את הפער של 0.2% המשקיע ישלם בדמי ניהול נוספים שמקובל לקחת בקרן מחקה נאסד”ק 100. (יצויין, שדמי הניהול בקרן השקלית של בלאקרוק על נאסד”ק 100 הן 0.3% בעוד בקרן של אינווסקו דמי הניהול עומדים על 0.2%.)

ההסתכלות על ההיסטוריה הארוכה היא חשובה מאוד לפני שנכנסים להשקעה. וכפי שכעת הצגנו, תמונת התשואות משתנת משמעותית כשבודקים טווח זמן ארוך.

המנהג השטחי הזה להסתכל על טווח זמן קצר קיים גם בנדל”ן. לאנשים יש נטייה עזה להסתכל מה קרה סביבם בעשור האחרון ולהניח שכך המצב יימשך. חוכמתו של המשקיע היא לקבל בענווה את היותו צעיר מכדי להסתכל סביבו ולהביט אל השווקים. ניסיון הוא פקטור מהותי בבואנו להחליט על ההשקעה.

חז”ל אמרו (אבות ד, כ): הלומד מן הקטנים למה הוא דומה?! לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו. והלומד מן הזקנים למה הוא דומה?! לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן.

רק אם נהיה מוכנים לקבל בענווה את ההיסטוריה ולבחון אותה, נוכל להגיע אל ההשקעה הנכונה.

חשיפה ישירה למדד טכנולוגיה ול7 המופלאות

בנוסף, אם כבר משקיע סבור לצמצם את הפיזור ולהשקיע במדד נאסד”ק 100 כדי להיחשף אל התשואות היפות, אולי עדיף שישקיע ישירות במדד טכנולוגיה וכך יחשף לטוב שבנאסד”ק 100?! הרי התשואות הגבוהות שגזר הנאסד”ק בעשור האחרון, הן נגזר ישיר מכך שהמדד חשוף בקומה גבוהה למניות טכנולוגיה.

ואם כבר הגענו למסקנה שעלינו להשקיע בעיקר במניות טכנולוגיה, למה לא נשקיע בטובים ביותר ולמעשה נשקיע רק ב7 המופלאות (אפל, מיקרוסופט, גוגל, אמזון, מטא, אנבידיה וטסלה)?! זה לא מורכב לרכוש מניות של 7 חברות, אבל גם לעצלנים יש כבר קרן סל על המניות האלו. (סימול: MAGS) וכך בפעולה אחת נחשפים למניות שהניבו תשואה עודפת בעשור האחרון.

נאסד”ק 100 – החששות

מי שמחפש את המדד האקזוטי – מדד נאסד”ק 100 – בשביל לקבל תשואה עודפת, רבים סיכוייו לקבל תשואה פחותה ואולי שלילית. מכמה סיבות:

1. נקודת הכניסה כבר אחרי עלייה משמעותית. הרי הסיבה שהמשקיע רוצה להיכנס היא בגלל תשואות העבר, אך דווקא זאת סיבה לא להיכנס.
2. בשונה מהמשקיע הפאסיבי שלא מערב את דעתו, ולכן תמיד נצמד לאותה השקעה ולא משנה אסטרטגיה. המשקיע הזה נוטה לערב את דעתו. כך יתכן שבעוד פרק זמן יסבור שהאסטרטגיה לא הייתה נכונה ויקבל החלטה לצאת מההשקעה גם בהפסד.
3. אם המשקיע סבור שהוא יודע על השוק מתי הוא זול ומתי הוא יקר, למעשה הוא מערב את דעתו האישית. וכך מלבד היומרנות שלו שהוא מכריע בדבר שמיליוני אנשים כבר הכריעו בו, הוא גם נחשף לאין ספור הטיות פסיכולוגיות. (כמו: הטיית אישוש, שנאת ההפסד, פאסימיות מדבקת, כשל המהמר, הטיית בחירה, אפקט הפחד, תאוריית הבעלות ועוד)

רווח משמעותי שיש בהשקעה פאסיבית, זה בכך שנחסך מהמשקיע הצורך לנתח שווקים וחברות. כך הוא גם נעשה מוגן מפני מפולות. כי המשקיע הפאסיבי מעולם לא התיימר לחשוב שהוא יודע לזהות מגמות והזדמנויות. לכן בהסתברות גבוהה יותר שבנפילת שוק לא יסבור ש’זהו הזמן לברוח מהשוק’, הרי הוא רואה עצמו כבעל דעה נחותה ולא מבין גדול. לעומתו משקיע הבוחר לתת משקל יתר לסקטור טכנולוגיה, מפחית באופן משמעותי את ההטבה שהוא מרוויח מהיותו משקיע בהשקעה מפוזרת בקרן סל. כי בהשכלתו לבחור את ההשקעה החכמה הוא מבטל את המיגון של המשקיע הפאסיבי “הטיפש” הדבק בהשקעה ולא מושך בעליות או בירידות. 

הפתרון אם כן לפזר על סקטורים ועל מדינות. כך נוכל להיות משקיעים פאסיביים הדבקים בהשקעה גם במצבים מאתגרים. כך אם נשקיע לטווח של 30 שנה ומעלה לפי תשואות העבר נקבל תשואה שנתית של 10% נומינאלי עם מינימום סיכון כי השוק עולה בטווח הארוך. הכל בהנחה שלא יפגוש את ההשקעה שלנו ברבור שחור.

וזאת למרות שהשקעה במהותה יש בה חוסר ודאות, אחרת לא הייתה תשואה גבוהה. אך השקעה פאסיבית גורמת למשקיע שאדוק בהחלטותיו לקצור פירות ולנטרל את החוסר ודאות הזה בכך שמפזר את השקעותיו על כל כלכלות העולם ועל מגוון סקטורים בלי שום רצון לבצע שינויים בתיק השקעות. וכך ההשקעה הפאסיבית במובן הרחב ביותר, כלומר, השקעה בכל מניות העולם, מפחיתה את חוסר הביטחון שיש בהשקעה במניות.

זאת אחת ממעלותיה של ההשקעה הפאסיבית המודרנית.

חדש! עמוד קרנות מומלצות ומחשבון תשואות

בלחצן כאן>>>