מי אתה ניתוח טכני?! פרק א
לבטים של משקיעים: ניתוח טכני מול השקעה פאסיבית
משקיע הנכנס לראשונה לשוק ההון ורואה את תנודתיות הנכסים, הדבר הראשון שעולה לו זה איך מנצלים את התנודתיות הזאת לתשואה עודפת. וכך הוא חותר למצוא נוסחת קסם לקנות בשפל ולמכור בשיא. יצר החמדנות.
המציאות היא שבלתי אפשרי לדעת מראש מהן נקודות הכניסה והיציאה האופטימליות. אבל יש מי שמציע נוסחה לקנות בשפל ולמכור ביוקר – מה שנקרא, “ניתוח טכני” – לטעמם של אוהדי השיטה, על הרוב ניתן לדעת מראש את נקודת הכניסה והיציאה מעסקה.
לפני שננסה לנתח את יתרונות השיטה, אם ישנם. נבדוק תחילה אם מתאים לנו להיכנס למסחר כזה…
נמחיש באמצעות הסיטואציה הבאה: אמוץ הינו משקיע חדש שלא נחשף לשוק ההון, לא מכיר את ההשקעה הפאסיבית ולא מכיר את הניתוח טכני. לפתחו מזדמנות שתי ההצעות הבאות: ההצעה הראשונה ממשקיע פאסיבי המציע ללמד אותו בזמן קצר את רזי ההשקעה בשוק ההון. וההצעה השנייה ממנתח טכני המציע ללמד אותו באמצעות קורס ארוך וליווי ממושך את רזי הניתוח טכני.
כעת על אמוץ מיודעינו לבחון את שתי ההצעות, מה עליו להעדיף בהנחה שהוא כלל לא מכיר את התחום אליו הוא נחשף לראשונה?!
ובכן צריך לשקול כמה דברים:
- סיכון – היכן הסיכון גבוה יותר, בפאסיבי, או בניתוח טכני. ועד כמה הפער בסיכון משמעותי.
- מיסוי – באם הרווח בהשקעה פאסיבית ובניתוח טכני יהיה זהה, היכן המשקיע ישלם יותר מס.
- עמלות – מהו הפער בעמלות קנייה ומכירה, בין הדרך הפאסיבית לניתוח טכני.
- זמן – מהי כמות הזמן הנדרשת מסוחרי הניתוח טכני לעומת המשקיעים הפאסיביים.
- בריאות ורוגע – מהי רמת ה”לחץ בעבודה” שיש על המנתח טכני לעומת המשקיע הפאסיבי.
- תשואות – אלו תשואות ההשקעה הפאסיבית או שיטת ניתוח טכני “מבטיחה” למשקיעים.
בחמשת הסעיפים הראשונים יקל מאוד על המורה הפאסיבי לשכנע את אמוץ, היות שהמנתח טכני אפילו לא ינסה לומר שיש לטכני יתרון בסעיפים אלו. וכך יוותר המשקיע הפאסיבי עם יתרון על המנתח טכני בסעיפים הראשונים.
המנתח טכני יעדיף לא להרחיב בדיבור אודות 5 הסעיפים הראשונים וכך יתחיל מהסוף, מהתשואות. שם לדידו הוא חזק יותר.
הוא יבטיח למשקיע החדש תשואות חלומיות. למעשה יכריז כי אפשר לשקול פרישה מהעבודה. ולהתחיל להנות מרווחים קלים בהינף עכבר – מקלדת.
המורה הפאסיבי גם הוא לא ישב בחיבוק ידיים. בידו יש נתונים של 150 שנה על צמיחת שוק ההון. הוא ינופף בידו בגרפים ויצטט מטבלאות את תשואות העבר. למעשה יציע בפני אמוץ תשואה נומינאלית של 10% בהשקעה לטווח ארוך.
נעזוב לרגע את אמוץ.. כמשקיעים נבונים, אנחנו רוצים לחתור לנתונים. ובכן, כמה תשואת יתר נטו עלינו לדרוש בתמורה לסיכון הגבוה, להשקעת הזמן ולהתמודדות הפסיכולוגית לחם חוקו של המנתח הטכני?!
אחוז אחד נוסף בשנה יספק? 2 אחוזים יספקו? או אולי רק תשואת יתר של 10% נוספים מידי שנה ישכנעו אותנו להצטרף למעגל המנתחים הטכניים?!
זאת שאלה שנשארת פתוחה.
כל משקיע שניגש לקורס מסחר טכני צריך לחשוב מהן הדרישות שלו ולהציב אותן מול המורה.
אך זאת מראת שיקוף-נתונים עבור משקיע הבא לבדוק אפשרות לרכוש את מיומנות ניתוח טכני. הבדיקה הבסיסית האם תשואת הטכני תעניק לו פיצוי הולם על הסיכון והזמן, או לא?! אם המורה לניתוח טכני לא מציע תשואה מפצה, אין על מה להתלבט.
נתונים, לא הבטחות וסיפורים!
נחזור לאמוץ. כאמור לאמוץ יש דרישות לתשואה גבוהה. וכך אמוץ מציב בפני המורה הטכני את דרישתו שעומדת על תשואה שנתית 10% נוספים על מדד S&P 500. “אחרת לא שווה לי להתחיל עם התחום הזה” מסביר אמוץ “זמני יקר מאוד” מסיים בהתנצלות.
כעת נוכל לשער שהטכני יספר לאמוץ על התשואות שהוא מרוויח ויפריח הבטחות. אך משקיע רציני לא יטה להסתמך על הבטחות מעורפלות ללא ביסוס נתונים מוצק. כפי שהמורה הפאסיבי הניח בפניו את תשואות העבר, גם על המשקיע הטכני מוטל להציג את תשואות העבר.
נוסף על כך ולא פחות חשוב, שהמנתח טכני יוכיח לאמוץ שכל התשואה שהוא הניב אכן הייתה רק מכך שפעל לפי כללי השיטה במדויק ולא מדובר בכמה עסקאות מוצלחות שנעשו על פי תחושת בטן והמזל שיחק לו.
בבואנו להשקיע זכותנו לנסות לאתר את מפתח השיטה שמכה את השוק, אך גם נדרשת זהירות מליפול ברשתו של המהמר שהצליח בעבר, לכן יש לתת את הדעת ולבדוק שתשואות העבר המוצגות ע”י המורה הטכני, מקורם אכן בשיטה ולא במזל.
הטכניים לא אוהבים את החקירות האלו!
נכון לעת הזאת לא ידוע על מנתח טכני המציג את היסטוריית התשואות שהוא הרוויח מגובה במסמכים.
בוחן פתע:
מה תעדיפו?!
- להמשיך לממן את היאכטה למנהל בית ההשקעות!
- לשלם דמי ניהול זולים!!
מאמר יפה ומעניין, כתוב בצורה קולחת ומעניינת,
אם כי אותי אישית לא שכנע 6 הנימוקים,
1. מוכן לקחת סיכון על סכום כסף מסויים שהקצתי לזה.
2. יש יותר מיסוי אם הרווחים גדולים יותר (לא בטוח למה התכוונת).
3. עמלות, יש פלטפורמוט חינמיות, בכזה אני משתמש.
4. יש לי 8 שעות שאני בין כה על המקלדת.
5. לחץ ? אני קורא לזה ריגושים, כמובן אם מסכנים סכום גדול מאוד צריך לפזר יותר.
6. אין הבטחות לשניהם בתשואות, והתשואות בניתוח טכני יכול להיות כפול 10 בשנה על פני תשואה פאסיבית, אם כי אני מסכים שעדיין לא מצאתי את הניתוח הנכון.
2. אני כותב כללים כי זה ארוך: בהשקעה פאסיבית יש דחיית מס. אי אפשר לגרור הפסד הון אחורה. אי אפשר לגרור הפסד הון מישראל לרווח ממכירת מנייה בחו”ל. לפעמים סוחר עלול להיות ממוסה פירותית. ועוד.
3. אתה משלם יקר על המרה לדולר.
4. בפרק ב ארחיב.
5. אתה בהתחלה, כנראה לא חטפת מספיק. זה ממכר. תשאל את אשתך ובני משפחתך איך הם רואים את הדברים…
6. יבואר בפרק ג.
הוא התכוון שמי שמוכר מניה צריך לשלם מס בסוף השנה.
משקיע פסיבי לא צריך לשלם מס (כי הוא לא מכר כלום) ואת הכסף שחסך יכול להשקיע ולהרוויח עוד…
יותר מזה
מי שמוכר מניה בהפסד ואח”כ בכסף הזה קונה מניות נוספות שנותנות תשואה, הוא משלם מס לפי מחיר המניה.
לדוגמא:
משקיע קנה מניה ב1000$
לאחר תקופה היא נתנה תשואה עודפת וכעת שווה 2000$ – המשקיע הרויח 1000$
המשקיע מכר את המניה ומשלם מס עבור הרוח של ה1000$ (כ-250$)
ב2000$ שיש לו (לא מדויק כי יורד מזה מס ויש לו פחות אבל נניח לזה כרגע.) הוא קונה מניה נוספת.
אך להפתעתו הוא גילה שהפעם טעה בניתוח ומחיר המניה צנח ב1000$
בניסיון למזער נזקים הוא מכר את המניה במחיר הפסד וקנה בכסף מניה אחרת,
והפעם הוא באמת ניתח נכון את השוק ומחיר המניה עלה והיא שוה כעת 2000$
כעת הוא מוכר שוב את המניה ברוח של 1000$ ומשלם שוב מס רוח הון (עוד כ250$)
כך יוצא שהאיש הרויח בסה”כ 1000$ ושילם עליו פעמייים מס, כך שלבסוף הוא שילם מס רוח הון בשיעור של 50%!!!
לעומתו, המשקיע הפאסיבי, לא מבצע בכלל מכירה של מניות, אלא שם את הכסף בקרן סל ואחרי 10-20 שנה ומעלה מוציא את הכסף שבינתיים צבר תשואה נאה, ומשלם מס פעם אחת בלבד. (וגם על זה אם הוא מתנהל בצורה נכונה לפעמים הוא יכול להיות מזוכה עבור המס או על חלקו – עיין במאמר הדרך להתפטר ממס רווח הון.)
אם זה הנימוק אז הוא לא נכון, בפעם השנייה שהוא הרוויח הוא לא ישלם שוב מס כי יש לו “מגן מס” מההפסד שלפני זה של 1000 דולר.
צודק, טעיתי.
תודה על המאמר הברור.
כפי שאני עוקב אחריך אני רואה שאתה בעיקר מעדיף את ההשקעה הפאסיבית לטווח ארוך,
ובמיוחד את מדד S&P 500 האם זה לא סיכון להשקיע את כל הכסף (פנסיה,גמל,השתלמות,חיסכון וכו’) באותו מסלול, נכון שלטווח הארוך זה הוכיח את עצמו אבל עדיין הכל פתוח, אין עוד מדדים שמתחרים איתו לפזר קצת את ההשקעה?
אני מעדיף את מדד עולמי>>
כמדומה לי שלחברות הביטוח אין מסלולים כשרים של פנסיה וגמל במדד עולמי (אולי אינפיניטי…)
ראיתי שלמגדל יש מסלול פאסיבי מדדי מניות אולי לזה התכוונת.