"משכנתי את המיטות שלהם": המונולוג המצמרר של האבא שמכר את חייו
הטלפון צלצל. בצד השני היה אברך יקר, בן 45, יהודי שכל חייו הם תורה וצניעות. הוא לא התקשר לבקש כסף, הוא התקשר לבקש מוצא מהסבך.
"אני כבר בן 45," הוא אמר לי, "הפרנסה מעולם לא הייתה ברווח, אני אברך ואשתי גננת ויש לנו שמונה ילדים בבית, אבל תמיד הסתדרנו איכשהו ו"אפילו היה לנו קצת חובות". והנה בתי, יהודית שלי, הגיעה לפרקה – ילדה מושלמת, כלילת המעלה.
עד כאן הכל היה מושלם. עד שהגיע הטלפון ששינה את כל התמונה…
השיחה ששינתה הכל
הוא סיפר לי איך הכל התהפך בגלל שיחת טלפון אחת מהמורה של הבת. היא הציעה את אחיה, 'בחור משכמו ומעלה', אבל מיד עברה לטון העסקי והקר: "ב-500 אלף ש"ח זה פשוט 'לא ילך'". היא אפילו נתנה לה 'טיפ' ידידותי, כזה ששורף את הנשמה: "בשביל בת איכותית כמו יהודית שלך, יהיה קשה למצוא חתן בסכומים כאלה. אתם רק תתעכבו, וחבל. בסוף תבינו שתצטרכו להוסיף".
"אשתי ניתקה את השיחה" הוא סיפר לי בטלפון. "והיא התייעצה איתי מה עושים? אין לנו כסף, מאיפה נביא את זה?".
הלכתי להתייעץ, ואמרו לי שאין ברירה, חייבים ליישר קו עם מה שנותנים בשוק.
אז נתתי.
חתמתי על 550,000 ש"ח. כסף שאין לי ולא יהיה לי.
פשוט משכנתי את הבית. משכנתי את המבצר של שמונת הילדים שלי. זהו, אני מכונה מותשת… עסוק בלנסות להביא כספים שלא יזרקו אותנו לרחוב…"
חשבון נפש מול דף הגמרא
הוא חיפש אצלי "השקעת חלומות", פתרון קסם שיניב לו בנס 550,000 ש"ח משום מקום.
לא היה לי איך לעזור לו. ניתקתי את השיחה והרגשתי שהחדר מסתחרר סביבי.
אדם שיוצא לגלות בתוך הבית שלו. הוא עוזב את הכולל. הוא עוזב את אהבת חייו, את התורה, כדי ללמוד עריכה תורנית או לבדוק תפילין בלילות. הוא יעבוד לילות כימים, יבקש נדבות, יתרוצץ בין גמחי"ם רק כדי לשלם על כבוד.
כבוד שאין לו כיסוי.
המתמטיקה של הטירוף
היד שלי רועדת כשאני כותב את “המתמטיקה” הזאת:
אם ההכנסות שלך הן 10,000 בחודש,
כדי שתצליח להגיע לסכום המפלצתי הזה תצטרך לעבוד ארבע וחצי שנים רצופות מבלי להוציא שקל אחד על לחם ועל חשמל. ארבע וחצי שנים של צום מוחלט.
אם לבת הראשונה נתת 550 אלף ממשכון הבית, מה תיתן לבת השנייה? את הכליות שלך? לילד השמיני תיתן קופסת קרטון מתחת לגשר?
זו לא מצווה, זו התאבדות מרצון.
על חשבון מי הכבוד הזה?
ידידי היקר, הלב שלי בוער מכאב עליך!
נכנעת לטירוף וקנית שקט של רגע בשידוכים תמורת גיהנום של חיים שלמים.
ידידי, איך התחייבת על מה שאין לך? איך נתת למורה אחת להרוס לך את הבית ב"טיפ" אחד? באיזו סמכות נתת לבת אחת לבנות בית על חורבותיהם של שבעה אחים אחרים? מי אישר תעלול מסוכן כזה, בשביל קצת כבוד מדומה, בשביל "מה יאמרו"?
הותרת לילדיך ולרעייתך להתמודד עם אב טרוד שמתקמצן על עגבנייה בארוחת ערב.
והבת שלך ה"כלה המאושרת" איך היא תישן בלילה כשחיי הנישואין שלה נבנו על הגב השפוף של אביה ועל חשבון המטרנה של אחיה הקטן?
תגיד, מה עשית?
אתה אמיתי שלקחת כזאת התחייבות על עצמך?
חתמת על שטר של חצי מיליון ש"ח כאילו אתה גביר העיירה, כשבמציאות אתה אברך שמגרד את החודש. איפה האחריות שלך? מי ייעץ לך עצות אכזריות כל כך, שגרמו לך למכור את חייך וחיי משפחתך?
היו אמיצים!
הורים יקרים, תנו לילדים שלכם כל מה שיש לכם, תנו אהבה ללא גבול והקשיבו לרצונותיהם ללא תנאי, תנו חינוך ליראת שמים, תנו עצות טובות, תנו את הזמן שלכם, תנו את כל הכסף שיש לכם.
אל תתנו את מה שאין לכם!!!
זאת היא מלכודת דבש המושתתת על טיפשות צרופה.
צאו מהסחרור הטיפשי הזה!
תסתכלו לילדים שלכם בעיניים ותגידו מילה אחת פשוטה, אמיתית: אין לי!
בתי היקרה, לא נפסול שידוכים כי ההורים מתגוררים בעיר מרוחקת ולא כי הם גרושים. אין לנו את הכסף "לקנות" לך חתן מישיבה מובחרת. אין, פשוט אין.
רק כנות חסרת פשרות, תציל אתכם מהטירוף הזה. תהיו כנים מול עצמכם, מול השדכנים ומול הצד השני. הגדירו סכום ריאלי, שפוי, כזה שמאפשר לכם להמשיך לחייך אל הילדים האחרים בבית, והצהירו עליו בגאווה. זו לא קמצנות – זו אחריות משפחתית!
זכרו: הבית שבתכם בונה חייב לעמוד על יסודות של אמת ושלווה, לא על חורבות הבית שבו גדלה. היכולת לומר 'זה מה שיש לנו ועם זה נבנה בית' היא המתנה הכי גדולה שאתם יכולים לתת לזוג צעיר שמתחיל את חייו.
אתה לא עני. אתה אחראי. אתה אמיץ. אתה אבא אמיתי!
די לעמוד בתור!
קוטעים את מעגל התלות של חלוקת תפוחי אדמה
התמונה של משפחות ממתינות בתור לבזיונות מסתיימת!
הגיע הזמן להעניק לכל בית את הכלי האמיתי ולגאול אותם. הספר "לומדים לדבר קלכלית" הוא המפתח המעשי לגאולה כלכלית אמיתית.
חד וברור כמו תמיד
הלוואי שיהיה שינוי
ההורדה חסומה בנטפרי…
תודה רבה על הפירגון ועל העדכון.
כעת הקישור נפתח
אני מסכים ומתחבר לכל מילה,
אבל מה שקצת קשה לי בסיפור הזה ששמעתי לא כמה וכמה סיפורים מכלי ראשון של אברכים כאלו שהלכו לגדולי ישראל הגראיל שטיינמן והגרח קנייבסקי וקיבלו הוראה מפורשת להתחייב על סכומים שאין להם.
חלקם כיום הילדים שלהם אוספים בשבילם..
כך שקשה לי עצם העניין איך יתכן שנתנו הוראה כזו,
ובנוסף קשה הזלזול באלו שעשו את זה בהוראה במפורשת כזו
איזה זלזול?
מי דיבר על הוראה מפורשת.
בעיקרון זה טירוף מוחלט,
אבל אם יש הוראה מפורשת זה משהו אחר.
לא קיימת הוראה מפורשת וודאי לא מהרב שטינמן שהיה נגד כל זה
הוא לא דרש לעצמו דבר וודאי לא נתן שבחורים ידרשו
הרב שטיימן התבטא על מי שמדרבן בחורים לתבוע סכומים במילים חריפות ביותר "רשע מרושע"
לקרא ולבכות…
מצטרף לדמעות
כואב לשמוע המצב אבסורדי הציבור חייב שינוי עמוק אהרן היקר תמשיך כך אולי תוכל קצת להוציא את הדברים הטיפשיים האלה ממחוזותינו אגב כשאומרים שיש סיעתא דשמיא לחתן ילדים ומתחייבים סכומים לא נורמלים האם לזוג הצעיר אין סיעתא דשמיא? למה ההורים צריכים לקחת על עצמם את הדבר הזה אותו בורא עולם שיעזור לך יעזור גם להם בלי ההתחיבויות המטורפות האלה
חזק
לקרא ולבכות…
הלוואי ויהיה שינוי
אהרן היקר תמשיך כך אולי תוכל קצת להוציא ממחוזותינו את הדבר הטפשי (אין מלה אחרת) הזה אגב כשאומרים שיש סיעתא דשמיא לחתן ילדים ומתחייבים על סכומים לא שפויים האם לזוג הצעיר אין סייעתא דשמיא? אותו בורא עולם שאתה סומך עליו שיסדר אותך עם ההתחייבויות הטפשיות האלה יודע גם לעזור לבתך שבגרה הוא ידאג להם לחסרונם גם אם לא תעשה דברים מעל ההשתדלות
תודה על העידוד
ואו איזה עצוב הפוסט הזה וכמה נוגע ללב ונכון
הלוואי ותקום מהפיכה בנושא,
כמו שהגדרת מדובר בגאוה גאווה גאווה,
ששולחת בתים להריסה
מכיר בתור יועץ משכנתאות אברכים צדיקים שמגלגלים חובות אדירים ואין להם רגע דל ומנוחת הנפש,
רואים בחשבון שלהם גמח של 30 אלף נכנס ו40 אלף יוצא כמה פעמים כל חודש!
גלגולים שלא מביישים טייקון
כמה בושה וסבל
מה לעשות סוף מעשה במחשבה תחילה
דם יהודי שותת בחוצות, לא מתאים.
יש אנשים שגדולי ישראל הורו להם לתת את הסכום הזה
כי זה הדרך לחתן היום ילד
והם עושים בדיוק מה שהורו להם
כל הכבוד לך , המשך להיות אמיץ ולגעת בעיוותים שנוצרו לצערינו בציבור
תודה על העידוד
מה לעשות?
אי אפשר לשלוח בחור להיות אברך אשתו לא עובדת בקושי מוצא כויילל ולהפיל עליו את כל החיים, אחרי שנה שנתיים הוא צריך לשלם שכירות ואז מה?
רוצים לומר שכל המודל של אברכות לא תקין, בסדר, אל תפילו על צד אחד את הסיפור, אמרו מפורש את מה שיש לכם לומר.
אז "לרצוח" את האבא עדיף?
איך אברך חסידי יושב ולומד בכולל?
איך אברך ספרדי יושב ולומד?
אם אתה רוצה לשבת בכולל יש לזה מחירים כלכליים, כולל לעבור לפריפריה זולה וכולל שהאשה תעבוד במרץ רב, וכולל לעבוד מהצד.
אני כותב את זה כאברך 10 שנים…
המודל של האברכות, הוא מודל תקין.
אבל זה מודל אחר מהמודל של הגבירים.
אפשר להיות אברך נהדר ולגור בפריפריה, השכירות שם לא גבוהה
תפסיקו לשמוע חצי צד ולהגיב
עם כל הכבוד יש הנחיה של גדולי ישראל
ואברכים שתורתם אומנותם רואים ס"ד עצומה בחתונות הילדים
אז אולי נכון שההורים לא יישאו בנטל העצום הזה
אבל המצב עמוק מורכב מכפי המתואר
ידוע דעת ר' משה הלל (זכור לי שהוא בזמנו הראשון שדיבר על זה) ומה שהוא תמיד אמר שאסור לדרוש יותר מידי,
אבל חבל שאנחנו לפעמים כמו עדר.. ומפחדים לעמוד על מה שצריך – בפרט שזה חיי אדם!
וכמובן דעת ר' יהושע אייכנשטיין ועוד הרבה גדולים והארגון של שידוכים שהוקם בגלל זה,
וזה דברים פשוטים לכל מי שקצת חושב.
והרי מי שדורש סכומים גדולים יודע שגם אם השווער שלו היה אמיד לא היה לו אפשרות כזאת,
(למעט יחידים) ועוד זה בשביל התורה… (זה הפך התורה!)
זה כפירה וסיכלות שאין כדוגמתה מכמה סיבות:
1. אם אתה מאמין שהקב"ה יתן לך דירה משלך בלי חובות אז תמשיך לקוות ולהאמין,
אבל להרוס את החיים לאדם שגידל את אישתך במסירות, ועוד לבטל בגלל זה שידוך מצויין,
2. אתה מקבל דירה אתה תביא כמה דירות, (ולכן אברכים צעירים שקיבלו דירה יוצאים לעבוד כדי להכין את החתונה של הילדים – מהיכרות אישית )
ועוד הרבה סיבות שבגללם יותר חכם זה להיות בן אדם!
כמובן לקבל את מה שנותנים אך להרוס את החיים ליהודי?!
כמובן אם יש הוראה מגדול זה משהו אחר – ואז יש סייעתא דשמיא מעל הטבע.
המצב הוא הרבה יותר חמור ממה שמתואר:
1. בחורות יושבות בבית ולא מתחתנות כי אין להורים כסף.
2. בחורים יושבים בבית ולא מתחתנים כי לא מוכנים להתפשר (נטו בגלל החברה).
3. אברכים רבים שעומדים אפשהו אחרי חתונה 3 או 4 בקריסה מטורפת שמשפיעה באופן ישיר על השלום בית וכל חייהם כפשוטו.
וברור שיהודי שמקבל הוראה מרבו לעשות מעשה של מסירות נפש, זה עניין אישי שלו- בשום אופן לא הוראה כללית.
וזה ברור שיש סייעתא דשמיא עצומה להורים בתקופה זאת, אך אותנו למדו שיש דרגות בבטחון- ורבים הם ש-כלל לא נמצאים בדרגות הגבוהות האלו, כ-ציבור זה לא הגיוני שהופכים את הבטחון בדרגה גבוהה כל כך, למוצר שחייב להיות לכל הורה. אחרת ישבו ילדיו עד שילבינו שערות ראשם 🙁
נ.ב. לגבי התגובה שעליה הגבתי, אתה כנראה עדיין בצד המקבל, נמתין שתיהיה בצד המשפיע ואז נשמע שוב מה יש לך לומר.
בתור בן לאבא שחיתן ילדים רק ממה שחסך לאורך השנים [בגמח"ים כגון קופרמן וכו'] וגיסי בני תורה,
זה אפשרי.
זיווגו של אדם נקבע…..
חובה שהמהפכה תבוא מכל מקום.
אין הגיון שאדם אחד יממן דירות ל10 ילדים ויהיה נע ונד כדי שיהיו לו חתנים בני תורה והוא עצמו כבר לא יהיה אדם.
כמובן מי שקיבל הוראה פרטנית ומפורשת אחרת ינהג כפי שהורה לו רבו, אבל לא שמענו הוראה כללית שכזו.
חזק ואמץ
דב היקר,
יישר כוח על הדברים!
בהנחה שלא יתחייב 500 הוא יתחייב לפחות 100 או 150 כמקובל בשאר מגזרים, חתונה ממוצעת עוד 150 אלף סה"כ כ300 אלף, וזה רק לבת הראשונה שלו, מנין יהיה לו לילדים האחרים, ככל הנראה אם הוא לא יקבל כספים מירושה או מלוטו או מה'קופה' הוא יצטרך לעשות איזהו עבודה תורנית.
ההתחייבויות אכן מוגזמות, אך ההכללה שזה הטריגר להוצאתו מהכולל לא הכי מדויקת.
אם הוא יפחית בבת הבאה מ550,000 ל150,000
יש לו סיכוי טוב להמשיך לחיות.
זאת לא התאבדות.
יש אפשרות הגיונית לכסות את זה ולהמשיך לגדל משפחה.
תודה אהרן.
נושא מרתק בהחלט.
תמיד כשנפגשים עם החלק שפחות שרד את השוק החופשי, הלב מתקשה להכיל.
כמו בכל שוק בעולם…
תודה ענקית על מה שאתה עושה בציבור שלנו בכדי שיהיו כמה שפחות מקרים כאלו.
חזק ואמץ
חזק וברור.
אממה, יש המשך לסיפור:
אחרי הבת יש בתור בן. בחור טוב, מישיבה טובה.
וביום הולדתו ה-21, התקשר שדכן.
"יש לי 2 הצעות פצצה לבן שלכם. אבל אל תתפשרו על פחות מ-800K. הבן שלכם שווה את זה"
ישבו לארוחת ערב האברך [לשעבר] ואשתו הרבנית, ודנו על כוס קפה "האם לדרוש 800 או שנלך על מיליון?"
וכך התהפך לו הגלגל, כשעכשיו הם "על הסוס".
התארס לו הבחור שמח וטוב לבב, קיבל דירה [בפריפריה. אחרי התלבטויות אם זה להתעקש על נווה יעקב] והתיישב בכוילל על גבו של השווער שרץ לעמוד בתור לגמ"ח
—
כל המילים יפות ונכונות, הבעיה שרק אבות לבנות מסכימים עם האמור.
כל אחד, בהגיע תור בניו, לא מוכן "להתפשר" על פחות מ-X ש"ח.
אם אני קורע את עצמי בשביל הבנות שלי, מה פתאום שהמחותן יקבל את הבן שלי בלי להיקרע בשבילו?
וככה ממשיך לו הסבל, כל אחד נאנח בחתונת בנותיו, ודורש בהגיע תור בניו.
והגלגל ממשיך להסתובב…
הסיפור עצוב, ללא ספק.
התגובות קצת יצאו מגבולות ההגיון.
א. אם באמת אתה מאמין שזה יגיע, אז באמת מה אכפת לך להתחיב, גם אם נאמר שזו מציאות לא מתוקנת, תזרום איתה, לא יחסר לך כלום.
ב. עדיף שאדם בן 45 ייצא מהכולל מאשר שאברך צעיר שהרגע התחתן. יכול להיות שהסכום מוגזם, אבל עזרה מינמלית חייבת להיות.
א. זה מציאות לא מתוקנת ואסור לזרום איתה בשום אופן! (היהדות לא עיוותה אף פעם את המציאות כן ישנם אנשים שעיוותו את היהדות…) מצוות ת"ת זה מצווה חשובה מאד אבל היא מצווה אחת חשובה מתרי"ג מצוות יש עוד המון מצוות כיבוד אב ואם כי ימוך אחיך האביון לא תעמוד על דם רעיך "ולא תרצח" (שמעתי על אדם שקיבל דום לב בחתונה של הבת שלו משום מה… וככל הנראה זה לא הגיע מתוך שמחה…) אי אפשר בשם השבתי בבית השם לרמוס כל מצווה וחובה אחרת, בפרט שאליבא דאמת זה לא סותר וכל השטויות האחרים זה עצת היצר למען נוחות אישית
ב. איךאתה יודע מה עדיף? עדיף שכל אחד יקח אחריות על החיים שלו אם הקדוש ברוך הוא מאפשר לו ללמוד כל החיים בלי לרמוס את השווער שלו בדרך שישמח על הזכיה הגדולה להיות אברך, ואם הקדוש ברוך הוא לא מאפשר לו את זה אז שיעשה תורתו קבע ומלאכתו עראי או שישב וילמד בצינוק מתוך דחקות ויחזק את עצמו במידת הבטחון (ולא יפיל את הבטחון על השווער שלו…)
וואוו איזה מאמר, אני מרגיש את הכאב על המקלדת, מזדהה עם כל מילה, לפחות כיום אתה ושלוחיך עושים עבודת קודש עם הצעירים שיהיה להם בסיס טוב לחתן ילדים בנחת ובשמחה בכסף מזומן,
מי שקרא את הספר שלך בס"ד יבוא לחתונות בנותיו עם בסיס ק(כ)לכלי טוב יותר.
בלי ביטחון אבדנו כולנו,
וכי איך יוכל להתחייב על 150 אלף ש"ח + 150 אלף ש"ח כשמצבו הוא בכי אנוש, והוא איננו מסיים את החודש?
אלא מאי, מי שאברך פרנסתו למעלה מן הטבע, ורק נשאר לנו לשאול האם כשהמצב בשוק שזה הנורמה לתת בשביל לקבל בחור טוב, האם זה נכלל בהשתדלות או לא. כל אחד ישאל את רבותיו. (אני יודע על רבנים שמורים להתחייב כאלו סכומים).
מי שכתב שעדיף שהאבא בגיל 45 יצא מהכולל ולא האברך הטרי
למה אברך טרי צריך לצאת לעבוד אם הוא לא רוצה בכך
רוב הנשים עובדות ומביאות את הפרנסה לבית
ב"ה זכיתי ובעלי אברך וקבלנו סכום צנוע מאדדדד לדירה ( ושום סיוע בשכר דירה (מרצון)- ולא הרגשנו חנוקים )
קנינו דירה – משכנתא בגובה שכר דירה עלינו ולא על חשבון הלב של האבא
לא מצליחה להבין למה צריך להתחייב על סכומים הזויים
בהחלט אפשר להתחתן בצורה מכובדת
יישר כח על המאמר
אהרן,
לא המצאת את הגלגל.
גם לא הבאת פתרון חדש.
כן הצלחת להכניס עוד קצת שנאה לתלמידי חכמים.
זה הרי לא ענין של 'כבוד' זה שקר לומר כך.
טעית הפעם.
אתה כותב לא כאדם פרטי שמספר סיפור לחבר.
שלום יוסף היקר!
תודה על הביקורת הכנה.
חשוב לי להבהיר: נר לרגלי בכתיבת המאמר, ושל האתר בכלל, היא כבוד לעמלי תורה.
אינני יודע איך אתה חושב שהמאמר עושה את ההיפך.
אם תרצה תוכל לנמק את דעתך בהרחבה גם בפרטי.
אני בתור אבא שדואג לילדים שלי (נראה לי לא פחות מאחרים) אני חושב גם שלא צריך לתת את כל הכסף לילדים גם כסף שיש לך…את הכספי צדקה תנתב לילדים שלך תן להם מעל ומעבר אל תיתן להם את כל מה שיש לך "אני בריה וחברי בריה" נאמר גם לאבא לבן, חייבים לחיות וגם "לתת" בהתאם להכנסות כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה עד ר"ה חוץ מהוצאות שבתות ויו"ט והוצאת בניו לת"ת (ביצה טז.) אם זה קצוב צריך לחיות ולתת בצורה משכלת ובטח לא לתת או להתחייב מה שאין זה אסור מי שמחנך כך מי שלוקח בכח מההורים שלו מה שאין להם זה פשע… זה דבר נורא ומטלטל מה שאתה כותב זה פשוט נורא והיום אני פשוט נסער מזה מתי הציבור שלנו ילמד להגיד "לא" אין לי דירה לתת לך אין לי מאות אלפי שקלים לתת לך פשוט אין וגם אם יש אני לא אמור להתרושש הבנים שלך יחיו חיים טוב גם בפריפריה וגם בשכירות הם יחיו טוב ברגע שאבא שלהם יחיה טוב (וגם אם לא לא נורא) אולי יהיה להם קשה קצת להסתגל קצת פחות נעים מכמה חברים זה קושי זמני ביותר ויחלוף מהר אתה אם תגיד כן לכסף הזה אתה עלול למצוא את עצמיך מתהפך כל החיים במיטה פשוט מסעיר….
מרן הגאון רבי אהרן לייב זצ"ל הזדעזע מהסכומים שהבחורים דורשים
והתבטא "מה הוא רוצה למוטט את השווער"
מחזק את ידך ר" אהרון היקר
אחרי הרבה טיפטופים גם סלע משתנה
{וכידוע את הדור של הבנות ואת עולם הישיבות
הצילה אשה אחת שעשתה דברים חדשים ועצרה את הגלגל…}
תודה על הדברים!
כל האלה שכותבים כאן שצריך להתחייב על כאלו סכומים וזה השתדלות ועוד ועוד (לא מצאנו בכל חז"ל לקחת הלוואות למען קיום מצוות חוץ מכמה מצוות בודדת כמו עונג שבת לווי עלי ואני פורע ועוד אין שום סימוכין לחתן את הילדים עם דירות ולסמוך על הנס שהכספים יחזרו הוצאות בניו לת"ת הכוונה לשלם למלמדים) אני משוכנע שכל האלו במאה אחוז הם אברכים צעירים ולא כאלו שמישכנו את הלב שלהם ואת העוללים שלהם שנשארו בבית למען החתן "התלמיד חכם" שאין לו טיפת יראת שמים ומוכן בלב אכזרי כ"כ להשליך את הוריו לסבך של חובות, לא ניתן למצפון של אותם אברכים צעיריםלהצדיק דברים כואבים כל כך…. לא אכפת לי שיגורו בדירה על דממם של ההורים שלהם שנשפך אין בעיה רק שידעו מזה ולא יצדיקו את העוולה
חשוב מאוד.
רק מעיר שבת להורים גרושים זה לא כ"כ פשוט, לצערנו הרבה פעמים הקושי בשלום בית שראתה אצל ההורים ממשיך אצלה.
כמובן שאפשר בעלת תשובה, מי שעזבה שידוך, משפחה לא חשובה, הורים חולים, וכדומה.
מכיר אנשים שעושים את זה, ונותנים 200,000 לבת, שזה גם טירוף אבל שליש מהטירוף הרגיל.
אז שילדי ההורים הגרושים לא יזכו להתחתן שמא יתגרשו בסוף? או שלא הבנתי נכון.
כמובן בכל מקרה ובכל דבר צריך לבדוק לברר ולהתאים.
"כמובן שאפשר בעלת תשובה"
אהה. והיא לא עלולה להמשיך את ה"שלום בית" שהיה אצל ההורים שלה. ולהיות עם עולם מושגים שונה לחלוטין מבחור ישיבה מצוי
"הורים חולים"
בחורה שחוותה בית עם הורה חולה, כשכל העול נפל על כתפיה, והרבה פעמים הפכה על כורחה למגדלת משפחה במקום נערת סמינר משוחררת כל-עול, בלי לדבר על הכסף שהרבה פעמים אין כשאחד ההורים חולה, ומתמודדים גם עם קושי כלכלי
"רק מעיר שבת להורים גרושים זה לא כ"כ פשוט"
הצעותיך האחרות לא פחות פשוטות.
הרבה פעמים ילדים להורים גרושים יותר משקיעים בזוגיות שלהם. תלוי במועמד ובאופי שלו.
ואם ההורים לא גרושים, ובבית יש רעל מילולי???
אף אחד לא מברר על זה.
זה לא איכפת לאף אחד
העיקר שהשכנים יהיו מרוצים מהשידוך.
אהרן איך רואים לזה? תזכיר לי?!
הא נזכרתי.. "שידוך מה יאמרו"
רבי אהרן תודה על הצפת הנושא הכואב!!!
1. שאלה מאתגרת לכל מי שכתב שרואים ניסים למעלה מדרך הטבע בחתונות (לא חולק על זה) ואברך יש לו ס"ד (לא חולק גם על זה) למה אבי הבת מתחייב רק 600K ולא 1.2M? אפשר לסדר את הזוג עם החזר חודשי רק של 5K ולא 8K ויגורו במרכז ולא בפריפריה ברוגע ושלווה?
2. כמו שנכתב שורש הבעיה פסיכולוגי/סביבתי/חברתי, לא רואה איך מצליחים לעצור את הגלגל. צריך שינוי מערכתי מהיסוד, לא יודע איך עושים את זה.
מה שבטוח שהצפת הנושא עושה משהו ואפי' הורה אחד שמתחזק מזה, דיינו!
קראתי ודמעתי.
הסיפור הזה הוא המציאות של כל כך הרבה משפחות סביבנו שחיות ב'הצגה' כלפי חוץ
בזמן שבפנים הכל קורס.
תודה אהרן על האומץ להציף את זה בלי פילטרים.
המונולוג מצמרר,
מה הפתרון למי שכבר נפל בתוך הגלגל הזה?????
חובה להפיץ את המאמר הזה לכל אב לבנות במגזר הליטאי
לפני שהם חותמים על התחייבויות שהם לא יוכלו לעמוד בהן.
הגיע הזמן שנלמד לומר 'אין לי' לפני שיהיה מאוחר מדי.
אני רואה את התגובות כאן ושואל:
האם לדעתכם האחריות היא רק על ההורים,
או שגם הילדים (החתנים והכלות) צריכים לקחת חלק פעיל בהבנת המציאות הכלכלית?
אני מכיר מקרה שהבחור הוריד שידוכים כי הראש ישיבה אמר לו לא להתפשר על פחות מסכום מסויים, ובסוף התחתן בגיל 28 אחרי הרבה עגמת נפש שגרם להורים. אני לא מבין איך יכול להיות שהשידוך שהוא ההחלטה הכי חשובה והכי מהותית והכי רוחנית בחיים, יכול להיות תלוי בסכום כספי?!! זה לא יכול להיות!
אנשים מנותקים
צריך להחזיר אותם לכיתה א'
כל ילד יודע שנישואין זה לא כסף.
שלום לך ר' אהרן.
כפי שאנך רואה פולמוס שלם לגבי הנושא…
אני כאברך חסידי אני מודה לבו"ע על שאין לי את הניסיון הזה. (אצלנו מקיימים מה שחתמנו בכתובה "ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס" החובה להביא פרנסה בבית חל על הבעל.)
זה ממש מצער לקרוא קשה להאמין שאברכים שבסך הכל רוצים לחתן את בתם חייבים להתחייב סכומים עצומים
כדי שאולי האברך ימשיך ללמוד. (ואגב אני לא בטוח שהסכום תלוי בלימוד של האברך אחרי החתונה…)
אבל אני חושב שהבעיה מתחיל בצד החתן כי סוף כל סוף הם דורשים את זה.
מקווה שסוף סוף נפקח עיניים ונפסיק לרוץ אחרי העדר…
זה ממש פיקוח נפש!!!
"שוב תודה לך ר' אהרן על כל מה שאתה עושה למען עם ישראל."
גם בציבור הליטאי הבעל מקיים את הכתובה במלואה. חבל להוציא לעז ולהתנגח בציבור שלם בלי לבדוק מציאות ומבט תורני גם יחד.
בציבור הליטאי שמשלם 800 אש"ח על בחור טוב, אם הבחור יקבל פחות (150-300 למשל) ויצא לעבוד – האישה בד"כ תלך להתייעץ איך לא לצאת וכתובתה בידה, איך היא יכולה להמשיך לשמור על הבית למרות האסון שקרה לה.
כל זוג, ומה שחשוב לו.
כל אחד ומה שהוא מוכן לשלם עליו, ולחיות ולמות בשבילו, כן.
ובעיני המשפט הזה –
"כדי שאולי האברך ימשיך ללמוד. (ואגב אני לא בטוח שהסכום תלוי בלימוד של האברך אחרי החתונה…)"
הוא לא רחוק מביזוי תלמידי חכמים שכתבו עליו פה. וגם הוא מנותק מהמציאות בצורה קיצונית!!!
מקווה שיצאתי ידי חובת מחאה.
כל מה שאמרתי לא סותר את זה שהמצב מטורף לגמרי, וגובל בחוסר הגיון.
התיחסתי רק לתגובה הספציפית הזאת, שמאשימה ופוגעת במדי הרבה יהודים יקרים וירא"ש.
אהרן בסה"כ ביקש להציף נקודה עניינית. האמוציות של המגיבים וה"הבנה" שיש כאלו שמגלים מנקודת מבט צרה ומצומצמת, מסיטים בהחלט את הנושא… מצער.
מזדהה עם כל מילה, למרות שאני גם קיבלתי מהשווער.. אבל לפחות אני יודע שיש לו והוא לא משכן את הבית.
לגופו על עניין
אני היום עם כמה בנות קטנות בלעה"ר, ובמקום ללמוד בשקט ובשלווה בכולל אני מסתובב עם יתוש שמנקר בראש, שאני צריך בעוד 18 שנה להביא כל שנתיים 700K ש"ח (בהנחה שזה לא יאחז במליון שבע מאות, עד אז).
אני מנסה את מזלי בכל מיני אופציות להגדיל את ההכנסה ולהשקיע בשביל אז.
אך במקום להנות מהשטייגען ומהנחת מהילדים אני עסוק בלגייס כספים לעוד 20 שנה…
תודה רבה על המאמר.
לא הבנתי למה אבא שרוצה חתן טוב לבת שלו צריך להתפשר על בן של גרושים וכדו',
יש מספיק בחורים טובים שלא דורשים הרבה, רק הם לא עם שמות מפוצצים וכדו', ישיבות קצת פחות נחשבות, אבל בחורים מדהימים, יר"ש ועם מידות טובות,
ולגבי מה שכתבו שהאבא הנ"ל כשהוא יהיה בצד של האבא של הבן הוא יתנהג שונה, זה ממש לא נכון, כי יש מספיק אנשים שלא דורשים ולא לוקחים, רק זה כן נכון שמי שכן התחייב חצי מיליון על הבת, ברור שהוא לא רוצה להרגיש פרעייר אז הוא גם ידרוש, אבל מי שלא נותן בד"כ גם לא דורש.
תמשיך כך אהרון היקר!
אני מכיר אבא של בחור שכשהוא ישב עם ההורים של הכלה לפני הווארט הההורים של הכלה אמרו שהם נותנים סכום מסויים (לא קטן) והאבא של הבחור שאל אותם אם בטוחים שהם יעמדו בזה, והם באמת חשבו שןב פעם והורידו את הסכום.
מדהים
אני מצטרפת ברמה מסוימת למה שכתב יוסף אודות היחס לתלמידי חכמים, או עכ"פ לבחורי ישיבה צעירים ותמימים.
כמובן לא שלך, אלא של המגיבים פה לפוסט והרוח המרכזית שנושבת.
כואב לקרוא!
והאמת שמעט טפשי בעיני (מבחינה לוגית), להאשים את הבחורים המושחתים בהתנהגות נבזית וכו' וכו' (שוב, בתגובות! ולא במאמר המקורי)
זוכרת שקראתי פוסט טוב מאחד שמבין מצוין בכלכלה, אהרן זלץ קראו לו
ובו הוא הסביר בטוב טעם למה אייס קפה בקיאקים בירדן שווה 15 ש"ח, וזה ממש לא עושק ולא ניצול, אלא שווי שוק פשוט שמחושב ע"פ יחס של היצע וביקוש.
לצערנו הגדול (אני כותבת מצד הבחורות) בדור שלנו הקב"ה סובב ואחת הבעיות הגדולות היא היחס הכמותי בין בחורים איכותיים לבחורות איכותיות. אין את מי להאשים בזה, נראה לי. והראיה – למרות שהציבור שלנו עני ביותר, הגלגל הזה ממשיך להסתובב… אם היו מספיק בחורים ופחות בחורות, השווי היה יורד. מתמטיקה פשוטה.
סליחה אם אני מעוררת פה דיון נוסף, לא לזה התכוונתי, כנראה גם פה יהיה להרבה מאד אנשים מה להגיד (ובטח יגידו שהבחורים צבועים, או הבחורות מדומיינות, או שהכל חברתי והכל סיסמאות. כל אחד והחסך שמשפריץ לו)
אבל נראה לי בסיסי ביותר להתיחס גם להיבט הלוגי הפשוט… שהוא הגורם הטבעי והישיר של כל הכאוס, בפרט באתר שעוסק בכלכלה בד"כ 🙂
שלום ב. ו.,
ותודה על הדברים.
הניתוח הכלכלי שלך מדויק ברמת המקרו – אכן, היכן שיש פער בין היצע לביקוש, המחיר נוטה לעלות. זהו חוק טבע כלכלי.
המגיבים לא ביקשו להאשים פרט כזה או אחר,
אלא להאיר את התוצאה הכלכלית של המערכת הזו.
באייס קפה בירדן, מי שאין לו 15 ש"ח
פשוט מוותר על התענוג.
בשידוכים חלק מהורי הבנות חושבים בטעות שאין להם את האופציה לוותר,
ולכן הם נכנסים להתחייבויות שחונקות אותם כלכלית עד מוות ה"י.
נוסף על כך למרות שכללי ההיצע והביקוש
חלים גם בשוק השידוכים
עם זאת יתכן חוסר יעילות קיצוני עקב כשלי שוק.
אבל צריך בשביל זה מאמר נפרד.
לגבי האשמת המגיבים בכך שהם מבזים לומדי תורה
באמת חבל שהשיח נגרר לכאלה מקומות
אבל זה מתוך הרבה כאב ותיסכול.
בהקשר זה מעניין לציין
שחילול ה' נאמר גם על התלמידי חכמים עצמם
כלומר, שאם גרמו ששם שמים יתחלל, הם נושאים באחריות ר"ל
יעוייין ביומא פו א.
אחרי שאחותי הייתה שנתיים/שלש שנים בשידוכים, אבי הלך להגרח"ק
לשאול בעצתו. האם באמת הוא צריך להעלות את הסכום ממה שהוא חושב שיוכל לעמוד בו. והתשובה הייתה ברורה, שלא!!!
ודי למבין
יישר כח ר' אהרון
קצת סדר:
כל האמציות לכאן ולכאן מאוד מובנות.
רק להזכיר את הידוע, שרבים המקורות בחז"ל:
א. שלהשיא בתו לתלמיד חכם קשור להוצאות ממון רב. כלומר כך זה היה תמיד. ובהכרח שהעיקרון חיובי וראוי מצד עצמו, וכך הקב"ה מנהג את עולמו.
ב. החסר ב'דעת' שיש בדורנו ['בחוסר כל'…]
ג. איזהו חכם המכיר את מקומו, גם בענין הזה…
ד. איזהו חכם הרואה את הנולד, גם בענין הזה…
ויש"כ ר' אהרון שטורח להסביר שלהתחייב התחייבות קיצוניות משמעותה להתאבד – וגם לזה מקורות רבים בחז"ל.
ויש"כ לר' אהרון שמלמדנו להיות חכמים הרואים את הנולד, בכל הזדמנות שיש לו וגם בספרו הנחמד 'קלכלית',
קראתי את התגובות למאמר,
וחבל לי מאוד שהנקודה שאותה רציתי לחדד
הלכה לאיבוד בתוך הניסיון למצוא אשמים.
קל מאוד להצביע על הבחורים, על הישיבות או על ה"מערכת".
זה נוח, כי זה הופך את הורי הבנות לקורבנות חסרי אונים של מציאות שנכפתה עליהם.
אבל האמת היא יותר פשוטה וגם מחייבת
הכוח לעצור את המרוץ הזה
נמצא אך ורק בידיים של מי שנותן את הכסף.
נהיה כנים עם עצמנו:
הבחורים לא אשמים.
כשמציעים לבחור צעיר סכום דמיוני, הוא לוקח.
קשה לצפות מילד בן 20 להיות הכלכלן האחראי שיגיד להורים
"אל תתנו לי מעבר ליכולתכם".
האחריות הכלכלית היא של המבוגרים בסיפור.
גם מוסד הישיבות פועל בתוך שוק מאפשר.
כל עוד הורי הבנות ימשיכו להציע סכומים שאין להם,
השוק ימשיך לדרוש אותם.
קשה לראות אותם אומרים לבחורים שלהם תבקשו פחות
דבר שיוריד את הערך של הישיבה
ויפחית את הביקוש לישיבה.
במאמר אני חותר לכך
שהשליטה היא בידים של הורי הבחורה
ברגע שהורה אומר
"זה מה שיש לי, ואני נותן מה שיש לי"
הוא מחזיר לעצמו את המנהיגות
ולוקח אחריות אישית על חייו ועל עתיד משפחתו.
המסר שלי הוא לא כתב אישום נגד הבחורים,
אלא קריאת התעוררות להורי הבנות.
אל תחכו שהצד השני ירחם עליכם
או שהמערכת תשתנה מעצמה.
זה בחיים לא יקרה.
השינוי מתחיל בבית שלכם,
אתם רק צריכים לקבל החלטה קשה
שהשפיות הכלכלית והיכולת לישון בלילה
חשובים יותר ממה שיגידו בשכונה.
יש אנשים שעתיד הילדים שלהם יותר חשוב להם מהשפיות הכלכלית והיכולת לישון בלילה
והם חושבים שאיזה חתן שהם יקחו ישפיע מאוד על עתיד הילדים שלהם והם לא מוצאים דרך לעשות את זה בלי לאבד את ה'השפיות הכלכלית והיכולת לישון בלילה'
יש גם כאלה שזה רציונלי אצלם
גם אם מישהו חולק עליו לא חייבים לומר שהוא לא רציונלי אלא רק מה יגידו בשכונה
תמשיך ככה אתה בכיון הנכון!
בפעם הראשונה קיבלת קיתון של שופכין, ובפעם השניה זה יתמתן, וכן הלאה .
לאט לאט זה חודר!!
זה ענין של זמן עד שיקרוס כל הגלגל הזה! אבל בינתיים אפשר להציל כמה שיותר!!!
תודה על העידוד
אצלנו אומרים Talk is cheap
מה הבעיה להבטיח?
חצי מיליון, 800K, מיליון ורבע…
ממילא אין לך מאיפה להביא את זה
ואם כבר מדמיינים אז לכו על גדול 🙃
אולי הגיע הזמן שבמקום להתווכח נעשה סקר אמיתי כמה התופעה של ניסים היא נוכחת במציאות עד כדי לראות בה מהלך סביר ושפוי ולבנות עליו הנהגות כ"כ יוצאות דופן ומרחיקות לכת של בטחון/אהבת תורה/מסירות לילדים/כל פרשנות אחרת (תלוי את מי שואלים 🙂
(אני למשל מכיר בסביבתי הקרובה כמה בעלי ניסים שחיתנו אתכל הילדים וממשיכים ללמוד בשמחה ומאידך אינני יודע להכחיש את כל זעקות השבר והתיאורים הקשים הנ"ל)
יש"כ על המאמר,
יש ארגון "שהשמחה במעונו" שהרבה שנים מנסים לעשות שינוי, וגם מפרסמים מאמרים,
למרבה הצער לא נראה שהולך להם כל כך, 🙁
עכ"פ מה שכן אפשר לעשות,
1) שהזוג יבין שהשווער בבעיה וזה יהיה איכפת להם!!
2) מעשרות/חומש רק להורים, זה לא יאומן אבל אני מכיר כמה אברכים שבשביל כל מיני סיפורי ישועות תורמים להרבה ארגונים הו"ק נכבדות, בשעה שההורים שלהם נאנקים כפשוטו ממש ובשבילם!!
3) אתם כמה שנים אחרי החתונה ומסודרים? אולי אפשר להקל מההורים קצת, תבדקו את עצמכם.
ולסיום: מנסיון של מי שלא "דרש" וגם את ה"מעט" (במושגים המפלצתיים של ימינו) משתדל להחזיר לאור האמור, רואה ס"ד עצומה בכל מעשה ידיו בדברים למעלה מגדר הטבע ממש והרויח הרבה יותר מאשר היה "סוחט" את השווער.
בהצלחה.
ברצוני להעיר שיש כאן טעות כלכלית בסיסית גדולה.
ראשית לגבי עצם הנידון של המאמר עצמו, שמדבר בתוך סיטואציה שיש לאדם יכולת או להתחייב סכומים שאין לו ולהרוס לעצמו את החיים והשפיות (למעט אדם בעל בטחון אמיתי שיש לו מנוחת נפש הבוטח וכו' שאז יעשה שאלת חכם..) או לוותר על קצת כבוד ולבטוח בקב"ה שיביא לבנותיו את הזיווג הראוי להן, אין לי מה להוסיף, הדברים מדוייקים ונחוצים.
אך לכל הביקורת שהובאה בתגובות על ה"מודל הליטאי" שהורי הבנות נותנים מאות אלפי שקלים וכו', מדובר באי הבנה גדולה.
ניקח למשל את האברך מהמאמר. סביר להניח שאת הדירה שהוא ממשכן היום הוא לא קנה בכוחות עצמו מהכסף שלו, אלא קיבל אותה די במלואה מהוריו ובפרט מהוריהם של אשתו. עכשיו נציע לו שאת הדירה שקיבל יקדיש מלכתחילה קודש קודשים לנישואי הילדים , דהיינו אותה, ואת פירותיה (שכירות ועליית ערך של 45 שנה). והוא יחפש לעצמו מקור פרנסה לחיות ולשכור דירה או לקנות דירה בכוחות עצמו או כל מה שרק ירצה. האם יחסר לו לתת לכל בת 700 אלף ש"ח? הרי הוא ישאר עם רווח!
בעצם ההצעה שכל אחד יקנה דירה לעצמו אומרת שאותו אברך היה מתחיל את החיים שלו בלי דירה, ועכשיו לא היה לו עול כלכלי כל כך גדול (כמובן שלחתן את 11 ילדיו יעלה לו משהו כמו מליון וחצי גם בלי הדירות, ובלי שיהיה לו מאיפה לחלום להביא את הכסף).
כל אלו שכועסים על המודל ומשווים לספרדים ולחסידים וכו' פשוט לו מבינים את הנקודה. אין מודל שאומר שאדם מקבל דירות מההורים ולא נותן דירות לילדים שלו. צריך לבחור אחד מהשנים, או שאתה נותן ומקבל, או שאתה לא נותן ולא מקבל. (דוקא אצל הליטאים המצב של המחתנים הוא טוב ביותר, כי הם קיבלו בדרך כלל דירות די שלימות ואלו שמתחתנים היום לא מקבלים אפילו שווי של דירה בפריפריה בדרך כלל (הדירות הזולות ביותר במרכז כשאני התחתנתי לא היו יותר זולות ממליון וחצי, ואף אחד (נורמלי) לא קיבל כזה סכום, ועברו מאז כבר כמה שנים.. ובודאי הסכומים לא עלו בהתאם)
מתוך העמדת 2 הצדדים הללו יש מקום לדון מה עדיף.
אם נניח שאדם קיבל מהוריו X כסף, ובמהלך 20 שנה הכסף היה מושקע בדירה והצמיח פירות ועליית ערך (נניח 7% בשנה סה"כ, כשהוא מתחיל לחתן ילדים הוא עומד עם סכום כפול 3 או 4 ממה שהיה לו (בהנחה שהוא השקיע גם את כספי השכירות כמובן). בהנחה שהוא לא זקוק לכל הכסף מיד, אלא המשיכות מתפזרות על פני 25 שנה בערך, והכסף בינתים ממשיך לגדול, הוא יכול להגיע לפנסיה במצב טוב מאד.
כמובן שאפשר גם לוותר על כל זה ולתת לאנשים להסתדר בלי הבלון המיותר הזה. צריך לדעת האם הוא מביא שלווה ורגיעה או לא.
2 חסרונות נראה לי כן יש במודל הליטאי. 1 שאם כל אחד היה משלם על עצמו הוא היה מודע יותר ליכולות שלו ויותר הולך על פריפריה וכיוצ"ב, ו2 שאולי הכסף לא מושקע באפיק הכי מניב.. 🙂 (אם כי יש לו מעלות רבות בנושא מיסוי ועוד).
אז למה בכל זאת הליטאים קורסים והחסידים והספרדים לא?
התשובה היא פשוטה, זה לא נכון. האברכים החסידים והספרדים שלא קבלו ולא יתנו דירות חיים באותו קושי כלכלי של הליטאים, כל החילוק הוא באיזה מצב בחיים זה פוגע בהם, האם מתחלק בצורה שווה ובעיקר בתחילת החיים, או שבהתחלה יכולים לחגוג ובסוף אוכלים אותה. ליטאים שחשבו על העתיד מראש חיים טוב בדיוק באותה מידה בלי כל התיאורים המזעזעים שנכתבו כאן.
כמובן שבסוף יש עשירים ויש עניים, יש הורים להרבה ילדים ויש לקצת וכו', יש אנשים שמוכנים לוותר בשביל ללמוד תורה וללכת לפריפריה וכו' וכן הלאה.
ולסיום תודה רבה לר' אהרן על העלאת הנושא!
חייב להודות שכיוון החשיבה הפתיע אותי.
בא נבנה את המודל שלך
אדם קיבל מחמיו דירת 3 חדרים בבני ברק
לפני 22 הדירה עלתה 600,000 ש"ח.
וכעת כשהוא בגיל 40-60
יש לו נכס בשווי 2.4 מיליון
אותו הוא יחלק ל4 חתניו
כל אחד יקבל 600,000 (נומינאלי)
כעת הגיע דור הנכדות להנות
והאב ישאר ללא קורת גג
ויתחיל לדאוג לעצמו.
אבל יש שתי נקודות שהתעלמת מהם:
1. אכן כעת חווינו 20 שנים של עליות מטורפות במחירי הדיור, אבל זה לא הממוצע. אם 20 השנים הבאות לא יהיו טובות כמו הקודמות, הדור הבא יוותר רק אם התחייבות בלי יכולת לשלם אותם.
2. זה עיוות משווע, הצעירים מסודרים (כדי שהראש יהיה פנוי לתורה) ושולחים את המבוגרים לחפש לעצמם קורת גג. זה בזיון להורים. מה עם כיבוד הורים? זאת התנהגות שבאופן אישי הרגשתי גועל לדון בה.
ר' אהרון יתכן שהתכוון הנ"ל לכך (אולי תחשבן לנו את זה)
שליטאי מחושב שקיבל דירה (קומפלט) אם הוא רוצה לחתן את ילדיו בקירוב, הוא צריך לא לחשוב שהוא פטור משכירות, אלא להמשיך לשלם, ואת שכר הדירה לשים ב(חסכון\) השקעות (ורצוי שישכיר דירתו בשנים הראשונות)
יתכן שאז כן הגיוני שהוא הגיע לכך שיוכל לתת 800K לכל ילדיו
אשמח שתחשבן לנו אם זה נכון או היכן זה עומד!
יישר כח
רבי אהרן היקר, יש בידי כמה דוגמאות של אנשים שעשו את הטעות שעשית הפעם.
אני בכוונה מדבר ברורות ולא מטייח, לא בגלל שאני מזלזל ח"ו בדבריך, ולא באדם שבך כמובן.
אלא דוקא בגלל שאני מעריך אותך מאד, ומעריך את עיסוקך עד כה מאד מאד.
הטעות של אנשים שעולים על במה, וקצת סוטים מגבולות הגזרה שהעלו אותם אליה, ולא שמים לב כי הם בסכנת נפילה, לכל במה יש גבול, והתקרבות אל הגבול היא מסוכנת וברורה.
אין לי שמץ של מושג איך ומה פתאום הנושא הזה קשור לתחום עיסוקך, ומניין לך שאתה דוקא החכם מכל אדם שתדע להביא את העניין לפתרונו, ולהתריע כמוכיח בשער על 'תופעה ציבורית רחבה שכזו'.
אף אחד כמעט לא הכריח אף אחד כמעט לשלם את מייטב כספו, ולהתחייב את מה שאין לו רק כי כך היה בא לו
אף אחד כמעט לא יכול לקרא לכל כך הרבה תלמידי חכמים 'טפשים' ואפילו לא בלתי חכמים
הביקורת הזו שייכת לבית מדרשם של החרדים החדשים וכל כינוי וחניכה דאית להו
או מקהילות הקודש של החסידים שמנהגם שונה
אלו ואלו והצד השווה שבהם הוא – שהגישה ל'משיא ביתו לת"ח' שונה אצלם ב 180 מעלות
אין ברירה זו האמת.
אדם שמסר את מיטב חייו לתורה, מגיל ינקות נלחם וויתר בלי סוף בשביל לגדול בתורה, מגיע לוויתור הזה על עוד קצת נוחות בחיי העולם הזה בשביל הדבר הענק והעצום הזה של 'חתן תלמיד חכם' 'בעל של בתו תלמיד חכם' – חייבים ללבוש את המשקפיים האלו, להכנס לתמונה הזו, ומשם להשקיף ולראות האם עדיין מי שנוהג כך הוא 'מטומטם' או 'טפש', כל הסתכלות מכל מקום אחר, היא חטא, היא יוהרה, והאמת שהיא 'טפשות' לא קטנה.
אני מאמין שאתה עצמך איש תורה אבל יאמר ברורות אתה 'לא אברך'! אתה יקר שביקרים, ואתה עושה את הייעוד שהקב"ה הועיד לך, וכו' וכו' ולא באתי להמעיט בערכך ובצדקת דרכך בכי הוא זה, אלא להעמיד מחיצה, חדה, קשה, גבוהה, יצוקה, ובלתי ניתנת לעבירה, בינך, לבין אברך שפוף רפוף כפוף מכולל פוניבז' זה עולם אחר, זה עולם מושגים אחרים, זה דבר שאמור להיות נידון 'אך ורק' אבל אך ורק – בין כותלי בית המדרש.
הי' שלו' ורוב ברכה – הצלחה מרובה.
תודה אריאל על דבריך הברורים,
ניכר שהם נכתבו בכאב ובתחושת שליחות.
אענה לך באותה ישירות:
בחרת להשתמש במושגים של 'אזהרה' ו'סכנה',
ונדמה ששלפת את נשק הקיטלוג ('חרדים חדשים') כדי לפסול את דברי.
היית יכול לוותר על כך, אני מוכן לקבל ביקורת עניינית.
מתחת לדברים ניכר שאתה חושש ממשהו
האם המאמר נגע לך בנקודה כואבת?
אבהיר את הברור מאליו:
יש לי כבוד לאנשים שמתאמצים 'להשיא בנותיהם לתמידי חכמים.
המאמר לא עסק במשיא ביתו לתלמיד חכם
אלא במשיא ביתו למה יאמרו.
מכלל דבריך ניכר
שאתה מצייר את המאמר כניסיון להביא יוזמה חברתית להפחתת הוצאות הנישואין בדומה ליוזמות שהיו בעבר.
אם תקרא שוב את המאמר תראה שאין בו קריאה ליוזמה חברתית
אך המאמר נוסך כוחות באב שעומד כעת בפני החלטה האם ליפול למה יאמרו ולהרוס את חייו וחיי משפחתו
או לקבל החלטה מושכלת
תודה על התגובה:
לא הייתה כוונתי לשייך אותך ח"ו לקבוצה כזו או אחרת.
אך בהחלט יש סחף של 'ביקורת' על לומדי התורה – וזה לא מתחיל בחוץ אלא דוקא מבפנים.
אך אינני מתכוון לחזור מעצם דברי – כי לענ"ד קצת סטית מהנושא.
ולא בגלל ש'אתה' זה שכתבת אותו, אלא אע"פ שאתה כתבת.
אסכם את דברי לעיל – כי נושא זה הוא על דרך הרוב אינו תוצאה של 'מה יאמרו' אלא של רצון כנה ואמיתי והבנה שאין אין אין תחליף לחתן ת"ח – לא כחתן לשווער, אלא כבעל לאשה.
כל המשיא בתו לעם הארץ כאילו כופתה לפני ארי.
אם יעמדו מולנו שני אפשרויות או לכפות את בנותנו לפני ארי, או להכנס לסחרור כלכלי – דומני שהתשובה תהיה ברורה ומובנת מאליה.
אלא מה?! אנחנו לא ממש רואים את הנושא כ'כפתה לפני ארי'
אם נשכיל להבין ולהכנס לראש של אותם אברכים המחפשים את השפיץ של השפיץ של השפיץ – אם רק נשכיל להבין נתייחס להכל ממבט ראות שונה.
ושוב תודה על הכל.
אתה לא מוכן לעמוד מול האמת!
זה 100% מה יאמרו!
נדירים המקרים שמדובר ברצון כנה ואמיתי לחתן תלמיד חכם
נדירים מאוד ויתכן שאתה לא מכיר אפילו מקרה אחד כזה.
מי שיש לו כסף, שיתן.
מי שאין לו כסף, וההתחייבות תחריב את ביתו, אסור לו לתת. נקודה. סוף.
את הדברים הפשוטים האלו כתבו הרבה תלמידי חכמים מופלגים
אם האמת הפשוטה חשובה לך, ראה כאן, כאן וכאן.
לא הבנתי אין תלמידי חכמים שיסכימו להתחתן בלי סכומי עתק?, יש, אז זה לא שיש רק דרך אחת עקומה לזכות לת"ח!
2 איפה האמונה אם יש אמונה שיתן חצי מליון מהשמים אז תאמינו שגם יכול להביא ת"ח בלי הקפיצה האמונית מראש הבניין של חצי מליון
3 המאמר בא לעורר גם ש פחות ידרשו וממילא יהיה יותר ת"ח בשוק השידוכים – הם גם יהיו יותר בעלי מידות טובות כי הם וויתרו על התענוג לדרוש (כסף וכבוד)
חבר שלי קיבל הודעה שנתיים אחרי החתונה הודעה מהמשתכן על זכייה בהגרלה שנרשם אליה בדרום לפני החתונה שלו, ופתאום נפל לו זכייה מהשמיים בגלל עיכובים שהיו בפרוייקט, והרבה ביטלו, והמחיר של הדירה שזכה היה מיליון ש"ח פחות מהשוק החופשי!!!
והוא לא לקח שקל מההורים שלו ושל אשתו לדירה,
אני לומד בכולל שנמצא בתוך ישיבה,
בהשגחה פרטית מופלאה באותו יום אני נכנס ל"אויצר" של הישיבה, הראשיבע יושב באויצר עם בחור ומשכנע אותו שהוא חייב לדרוש דירה, "כי על בחור איכותי כמוך-כבוד התוירה דורש שתקבל דירה"
והבחור אומר שאבא שלו בשיטה לא לדרוש דירות,
ואז הראש ישיבה פונה אליי באופן אקראי-אין לנו הכרות, ואומר לי: הנה אתה אברך התחתנת עכשיו, יכול להיות שנופל מהשמיים דירה? אין אופציה אחרת אלא לדרוש דירה מאבי הכלה, ואז אני אומר לו: עכשיו חבר שלי קיבל מיליון שקל מהשמיים במחיר למשתכן והוא לא דרש שקל לדירה!!! הראשיבע הסתכל עליי במבט זועם ואמר לי לך תספר סיפורים למישהו אחר… מצטער שהרסתי לו את ההרצאה, אבל שמחתי שה' שם אותי בדיוק ברגע הנכון.
המגיבים מדברים פה הרבה על "ביטחון" הנה לכם הביטחון שלנו-של האברכים שלא קיבלו ולא דרשו דירות, ויושבים ולומדים בכוללים הטובים ביותר אמנם אנחנו עם "אף למטה" אנחנו לא כמו השפיצים שקיבלו מאות אלפי שקלים, מכל מיני סיבות או בגלל שאנחנו ממשפחות פשוטות יותר ולא מעורבבות או בגלל שאין להורים אפשרות לגלגל גמחי"ם ומראש הם אומרים: אין לי כסף לתת לדירה, אבל יש לי בן/בת מצויינים, ואנחנו עובדים על ה"ביטחון" ורואים הרבה ניסים, וגם אם כרגע אין כלום באופק, אנחנו שמחים שההורים שלנו חיים בזכותינו ולא מסרו את נפשם עקה"ש בשבילנו, ותודה על האומץ על העלאת המודעות לנושא בעל משמעויות של פיקוח נפש שהעלתם כאן.
לא הבנתי מה הקשר כבוד? היום צריך להתחייב על כאלה סכומים בשביל לזכות לחתן כלשהו, בלי קשר ל"מה יאמרו."
אני אישית התחייבתי על סכום של 200,000 בלבד כי זה מה שיכלתי והשדכנים בכלל לא רצו לדבר איתי. ולא חיפשתי דווקא חברון או פונוביז'. הציעו לנו בחור ממשפחה מזרחניקית שלמד בישיבה בינונית וגם הוא לא רצה לשמוע על הסכום הזה.
בעקרון אני מסכים איתך שההורים צריכים לעשות שינוי אבל בפועל זה לא יקרה ואין כאן שום עניין כל כבוד.
ומה קרה בסוף?
הבת שלך התחתנה עם מזרוחקניק?
משער שלא,
אין ספק שהקב"ה עזר עוזר ויעזור
ויגן ויושע לכל החוסים בו
אין ספק גם שצריך להיות עם ראש על הכתפיים
אבל גם אין ספק שאין מי שיכול לשפוט 'אברכים עמלי תורה'
אלא אברכים עמלי תורה בעצמם.
כל הדיבורים מחוץ לשדרת בית המדרש בעניין זה
הם אפילו לא שיח חרשים
זה שיח אילמים ! ודו"ק
לא, היא לא התחתנה עם מזרוחניק אבל זה לא היה קל.
היא היתה בשידוכים כמה שנים ובסוף התחתנה עם בחור יהלום מרקע מורכב מאוד.
זכתה ב"ה וגם אנחנו.
אבל מה שכתבתי זה שמי שמתחייב על סכומים גבוהים לא עושה את זה בשביל הכבוד.
הוא עושה את זה בשביל שהבת שלו תתחתן. עם מישהו. לאו דווקא השפיץ של הישיבה אבל שלא תשב בבית 3-4 שנים בלי הצעות. כי זה מה שעלול לקרות למי שאין לו חצי מיליון שקל לתת.
ברמת העקרון אני מסכים עם ר' אהרן. אבל הוא כנראה עדיין לא חיתן ילדים כי אז הוא היה מבין שאין בררה כי המערכת דפוקה.
שלום לך הרב זלץ הנכבד,
אני מעריך את דבריך ורצונך הטוב, אבל כמובן – כמו שכבר העירו – הדברים הרבה יותר מורכבים ממה שנראה.
אינני יודע לאיזה מגזר אתה משתייך, ובאיזה גיל, אבל מי ששייך למגזר הליטאי ומחתן ילדים, מבין שיש הרבה צדדים למטבע, ואין כאן המקום לפרוט, חלק כבר דובר לעיל.
אני אישית – לפני שבתי הבכורה נכנסה לשידוכים – נכנסתי למרן הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל, ושאלתיו כמה להתחייב.
התשובה שהוא ענה לי 'כמנהג המדינה' [כמובן שזה עדיין נתון לפרשנות, אבל ודאי סכום משמעותי].
כששאלתיו מנין אביא את הכסף, פרש ידיו כלפי מעלה בחיוך עצוב…
מאז חיתנתי ב"ה חמשה ילדים, וכמובן לא אשקר לומר שהמצב הכלכלי שלי מזהיר, אבל בהחלט יש ניסים…
לפיכך אני חושב שכמו שכתבו כאן כמה וכמה, הטוב ביותר שכ"א ישאל את רבותיו.
כמובן שיש מקום לעורר באופן כללי על הנושא, ולגרום שכ"א יילך לפחות לשאול, ולא יעשה כרצונו…
אני יודע על אחד שרצה להתחייב 700 – שיש לו – והרב שלו אסר עליו בתוקף, ואמר לו, מה תעשה עם הילדים הבאים. אבל הוא כן אישר לו 500…
לולא דמיסתפינא הייתי אומר
שר' גרשון בפקחותו ראה שלא תתפשר על מה יאמרו
ומפני לא תהו בראה לשבט יצרה
אמר תשובה זו.
אני רוצה לשאול את החסידים דכאן,
מה יהיה אילו יום אחד בהיר, מתקשר אליך לטלפון האישי שלך,
הגבאי של האדמו"ר הקדוש והטהור שלך,
ואתה עונה בדחילו ורחימו, יא.. וואס…
דער רבי וויל מיט דיר רעדן פערזענליך [האדמו"ר רוצה לדבר איתך באופן אישי]
אתה כמובן מזיע כולך, ועונה בוודאי בוודאי מתי?
נקבעה לך פגישה ליום שלישי בשעה 17:00 אחה"צ
כמובן אתה קודם כל טובל כמה טבילות, וצועד נרגש אל ביתו של האדמו"ר שליט"א
שם בשולחן הטהור – הרעבע פונה אליך בנימה אישית וכה דבריו:
איך האָב געהערט אַז אײַער זון איז זייער אויסגעצייכנט, ער איז אַ ריינער, פֿלייסיגער און ערנסטער יונגערמאַן. איר זײַט דאָך אייניקלעך פֿונעם מגיד פֿון מעזעריטש. איך האָב געטראַכט, נאָך טראַכטן און דאַוונען בײַ די קברים פֿון מײַנע אָבֿות, אפשר זאָל איך אָנבאָטן מײַן טאָכטער אַלס אַ שידוך פֿאַר אײַער אויסגעצייכנטן זון. וואָס זאָגט איר?
[שמעתי שהבן שלך מצויין מאד, הוא בחור טהור, שקדן, ורציני, אתם הרי מיוחסים צאצאי המגיד ממעזריטש, חשבתי לאחר התבוננות ותפילה בקברי אבות, אולי להציע את הבת שלי, לשידוך עבור הבן המצויין שלך, מה אתה אומר?]
אתה כמובן חושב להתעלף, אבל אתה לא מעיז אפי' להתעלף על יד הרעבע.
אתה מחשב מיד את שלשלת הייחוס וחושב להתעלף עוד פעם
אתה מחשב במהירות את החופה לצידו של הרעבע ואתה חושב להתעלף פעם שלישית וכו'
ואז אתה עונה: איך וויל פרעגן מאיין וואיב
[אני רוצה לשאול את אשתי]
כמובן לאחר האישור אתה חוזר אל האדמו"ר ונותן את הסכמתך
אבל אז האדמו"ר מתחיל לדבר על המצב של החסידות שהוא בכי רע, חובות על גבי חובות מבניין הבימ"ד החדש והגדול וכו' והאדמו"ר אומר שאין לו ברירה אלא לדרוש מליון וחצי ש"ח על הבת שלו.
שוב אתה אומר: איך וויל פרעגן מאיין וואייב
אבל התשובה ברורה מאד: חיובי.
כמה גמחי"ם, כמה משכנתאות,
אבל אני מחותן עם האדמו"ר שליט"א
הבן שלי בעצם חתן של הרעבע
הכל נשכח – הכל נסלח – הכל ברור – הכל ידוע.
נחזור אל האברך בכולל פוניבז כמו שכתבנו למעלה 'שפוף רפוף כפוף צפוף' אבל יש לו הזדמנות להשיא את בתו לבן של האדמו"ר – השפיץ של פוניבז' הפצצה של וולפסון, המיוחד של קפלן, והחתיך של חברון, נו – הוא יוותר על זה, הרי כל מה שמונע ממנו זה בסך הכל 500000 ש"ח
הכל נשכח – הכל נסלח- הכל ברור – הכל ידוע.
כל מילה מיותרת.
אריאל אתה מתעקש לחיות בשקר. כנראה האמת קשה לך מאיזו שהיא סיבה. אנחנו רוצים להתקדם משם. אהרן תודה על האומץ להרים את הכפפה.
חבל שהמאמר נלקח למקומות נפיצים,
ר' אהרון היקר שמשקיע את כל כולו בשביל שהציבור שלנו יוכל לחיות ברווחה כלכלית ובלי לקבל דום לב מחובות,
בא לזעוק כאן זעקה אחת ויחידה, הוא לא דיבר על הבחורים שדורשים, וגם לא ההורים שמתחייבים על סכומים מטורפים, הוא רק זעק: אם אין לכם מה לתת אל תתנו את מה שאין לכם, את מה שיש תתנו הכל.
(כל פועלו של ר' אהרון היום, הוא כדי שלדור הבא יהיה מה לתת!)
ישר כח!
לידידי היקר והחשוב ר' אהרן שליט"א
ייש"כ גדול על המאמר ועל כל פועלך למען כלל ישראל.
אמנם, באמת אינני מבין,
אם ניתחייב "רק" על 150000 לדירה +לפחות עוד 150000 הוצאות מינימליות ביותר של החתונה,
ואת זה כמובן צריך להכפיל במספר הילדים –
וכי זה כן הגיוני?
עם זה כן אפשר לשרוד?
אם יש באפשרותך,
נשמח מאוד למאמר שיתווה כיוון ברור "מה כן לעשות" ולא רק "מה לא"
בהערכה רבה
תודה רבה
אתה צודק, נדרש מאמר המשך שיענה על זה.
בלי נדר אכתוב מאמר המשך.
שלום, אני אברך ספרדי שגדל בבית לא חרדי, ולמדתי בישיבה ספרדית מהטובות בירושלים, עוד בימי בחרותי שלא הכרתי את ההתנהלות של בית חרדי תמהתי לעצמי איך אפשר לנהל משפחה מבחינה כלכלית כשהאבא אברך ומקבל מילגה זעומה והאמא עובדת כגננת או מורה או משהו כזה (אז עוד לא היה נפוץ הייטק או רואת חשבון וגם כיום אין הרבה שעובדות בזה), ולנהל בחיי היום יום משפחה עם ילדים על כל המשתמע, החל משכירות/משכנתא, אוכל, ביגוד, מוסדות חינוך, חשמל, מים, ועוד ועוד… ועם כל זה שחיי האברכות הם חיים פשוטים בלי הרבה מותרות, וידעתי שזו גם הדרך שאני בוחר בה כי עיקר העיקרים בחיים זה התורה ולחיות חיי תורה ולהקים בית של תורה, אבל עדיין מבחינה מתמטית זה לא הסתדר לי כי גם החיים הכי פשוטים דורשים את שלהם. אך בסוף בסיעתא דשמיא זכיתי להתחתן, ולא קיבלנו מההורים שום סכום לדירה (הם כמובן עזרו בהרבה דברים אך לא ברמה של דירה) וגם אשתי לא עובדת בהייטק או משהו כזה, וזכינו אחרי תקופה קצרה מהחתונה לקנות דירת 3 חדרים בבני ברק עם משכנתא של 75% משווי הנכס שאנחנו ב"ה משלמים בכוחות עצמינו ואני רואה בעינים את הסיעתא דשמיא שיש לאברכים, ועכשיו להאמין בקב"ה זה כבר לא חכמה אחרי שרואים ניסים בעינים.
לדעתי מי שחי בצורה נכונה ומחושבת אינו צריך לדרוש מההורים סכומים אסטרונומיים בשביל דירה, ומי שחי בצורה לא מחושבת אלא "אכול ושתו כי מחר נמות" וקונה ועושה דברים בלי חשבון, אז גם הסכום של ההורים לא ממש יעזור לו כי הוא עלול לאבדו מהר (ואני גם שמעתי על מקרים שאברכים שקיבלו דירה מההורים, פשוט מישכנו אותה על כל מיני הלוואות בשביל דברים מסויימים שרצו או בשביל איזה השקעה שחשבו שירוויחו ממנה ובסוף נעקצו והפסידו הכל, ככה זה שכסף שלא עבדת עליו קל לאבד…).
כמובן שההורים צריכים לעזור לזוג בתחילת דרכם להתחיל את החיים עד כמה שהם יכולים כדי לאפשר לבן/חתן להמשיך ללמוד בכולל ביישוב הדעת ולפחות שיתנו את ההון העצמי לדירה, ושהזוג בהמשך יקח משכנתא, זה דרך העולם. ומי שאין לו את האפשרות לדירה במרכז אז יש במחירים זולים יותר בפריפריה, ושמעתי על הרבה מקרים שהגרא"ל שטיינמן אמר לזוגות לעבור לגור בפריפריה כי הדיור שם יותר זול.
לדעתי הדרך הנכונה היא שאדם שרוצה לחתן את ילדיו בכבוד צריך לחשוב על זה כבר מאז שהם נולדים וחסוך להם כל חודש סכום קטן שבסוף יצטרף לחשבון גדול (יש גם אפשרויות של חסכונות והשקעות בקופות גמל שאיני רוצה להיכנס לנושא זה), ובמקום לחכות שיגיעו לפרקן ואז להתחיל לשבור את הראש להביא כסף מהלוואות ומגמחי"ם ולשלם אותם לפחות 20 שנה קדימה בתוספת ריביות ועוגמת נפש, עדיף וכדאי לשלם את כל זה 20 שנה אחורה ולהתחיל לחסוך מהתחלה ולחתן אותם בראש שקט כשיודע שיש לו את הכסף הדרוש לחתן בכבוד. ואם כזוג צעיר או עם כמה ילדים קטנים אין את האפשרות לחסוך כל חודש, אז מה תעשה אותה משפחה כשהילדים יגדלו וגם ההוצאות יגדלו, אז מאיפה יהיה להם להחזיר את ההלוואות שלוקחים עבור חתונתם? אך זו בדיוק הנקודה, שבהתנהלות נכונה כל משפחה כמעט יש להם את האפשרות לחסוך ולשים כסף בצד לצורך העתיד.
ולגבי הנקודות שהעלו כאן שעל חתן ת"ח מוכנים לשלם כל מחיר "בשביל לקבל את השפיץ של פונביז'" לענ"ד זו טעות יסודית, כי מי שאכפת לו רק מהתורה נטו נטו, אז התורה לא נמצאת רק בפונביז', ואפשר למצוא בחורים לא פחות טובים בישיבות אחרות עם שם פחות מפוצץ ושדורשים עליו הרבה פחות, ומי שרוצה דווקא את הפונביז' אז זה כבר "מה יאמרו". ובכלל לענ"ד זה לא שיקול נכון להתחתן עם "הבת של האדמו"ר" ולשלם 1,500,000 ש"ח כשלא יודע מהיכן יביא את הסכום, ואדם נבון היה שוקל את זה במאזני פלס (אני בכוונה מדבר בעדינות, וגם לענ"ד ההשוואה בין "השפיץ של פונביז'" ל"בת של האדמו"ר" אינה פרופורציונלית בכלל).
תודה רבה!
ישר כח על השיתוף!
מצטט אותך "גם לענ"ד ההשוואה בין "השפיץ של פונביז'" ל"בת של האדמו"ר" אינה פרופורציונלית בכלל"
ולענ"ד כאן נפלת – אצלך זה נראה לא פורפורציונלי. אבל אצל האברך השקדן לא רק שזה שווה, אלא זה שווה פי כמה וכמה.
הוא בעיניים שלו רואה את זה כמה בך, אז מה עם היא בת של אדמו"ר
ואילו החסיד רואה בזה את כל כולו של הכל בכל מכל כל
ואילו האברך השקדן רואה בבחור השפיץ של פוניבז' פי כמה וכמה ובו כלול הכל בכל מכל כל.
כמה שפיצים יש בפוניבז'?
תגיד לי אתה מוכן לקחת משכנתא של 100,000 לשיפוץ הבית?
אתה מוכן לקחת משכנתא של 160,000 לרכישת רכב?
אתה מוציא משהוא כמו 50,000 ש"ח על חופשות?
אתה טס לחו"ל פעם בשנה ומוציא משהוא כמו 10,000 (אם זה ליעד זול)?
אתה קונה לשבת הערינג, קוגעלים, סלטים משובחים, חלות דוקא של…?
אתה יוצא למסעדה פעם בחודשים לפחות?
ביגוד – נתחיל לפתוח את הנושא? לא רק לך לילדים, לאשה.
מה עוד? יש עוד מה להרחיב על כל כך הרבה דברים, שיש הרבה שעושים
ויש הרבה שלא!
מעניין שהרבה אולי רוב מאלו שלא, הם אלו שמתחייבים בחתונות לבחור בחור שפיץ כהגדרתם.
אז מה שחשוב לך לא חשוב לו, ומה שחשוב לו לא חשוב לך.
ואם מה שחשוב לו לא חשוב לך, ומה שחשוב לך לא חשוב לו,
אז מאיזה מקום אתה בא לשפוט אותו על מה שחשוב לו, שהרי אינו חשוב לך.
זה בקצרה כל הנושא על רגל אחת.
יישר כח על תשומת הלב לדברים שלי, אולי מה שבחרת להגיב רק למשפט האחרון מראה שכל מה שנאמר לפני כן אתה מסכים? לגופו של ענין אולי כבודו לא הבין אותי, כמובן שלאברך השקדן מה שהכי חשוב זה בחור שקדן ג"כ, ולחסיד מה שהכי חשוב זה "הבת של האדמו"ר" אך שים לב, אדמו"ר יש רק אחד (בחסידות שאותו חסיד משתייך אליה), ואילו בחורים שקדנים ועילויים אפשר למצוא כמעט בכל ישיבה ולא רק אחד. אז גם אם נניח שעל הבת של האדמו"ר יהיה החסיד מוכן לשלם 1,500,000 ש"ח, כי זו האפשרות היחידה לקבל אותה, על בחור שקדן לא יהיה מוצדק לשלם כזה סכום למי שאין לו כי תמיד הוא יוכל למצוא בחורים טובים מאוד במחיר יותר זול, אלא מאי, הוא "השקדן של פונביז'" ואז התעריף הוא כבר אחר לגמרי, אך זה כבר קשור ל"מה יאמרו". אז מי שיש לו את האפשרות ומרגיש טוב עם עצמו לקחת מפונביז' אז למה לא. אך מי שאין לו את האפשרות אז אין שום הצדקה לזה, כי תוכל למצוא את אותה סחורה במחיר הרבה יותר זול.
וגם לא הבנתי את כוונתך בכל הסכומים שנקבת על שיפוץ הבית וקנית רכב וכו' אני מעולם לא הוצאתי ולא הייתי מוכן להוציא סכומים כאלה על הדברים שהזכרת, ובטח שלא 50,000 ש"ח על חופשות (לגבי שיפוץ שכולל גם הרחבת הבית [בבני ברק זה נפוץ] זה שיקול אחר שיש מזה תועלת וגם המחיר של הנכס עולה), באותה מידה שלא הייתי מוכן לשלם 500,000 על השפיץ של פונביז' עם כל הכבוד, ובאותה מידה שאני חושב עבור אותו חסיד מבלי לשפוט אותו כמובן ומבלי להיכנס לעולם המושגים שלו, שזה לא נכון להתחייב על סכום כזה שאין לו מאיפה להביא רק בשביל הבת של האדמו"ר.
אתה כמובן צודק ב100% שכל אחד מוציא כסף על מה שחשוב לו, ולפי רמת החשיבות כך הוא יהיה מוכן להוציא יותר כסף, אך זו בדיוק הנקודה, שאם מה שחשוב לך זה רק התורה ושיהיה בחור שקדן ומתמיד ובעל מידות טובות ויראת שמים אמיתית, אז תוכל למצוא את מבוקשך לא רק בפונביז' ולא רק ב500,000 ש"ח. ואם מה שחשוב לך הוא "מה יאמרו" אז זה כבר שיקול אחר.
צריך לשוב ולהדגיש שהנושא של המאמר לא היה האם להוציא סכומים על חתן ת"ח או על כבוד או על כל מה שלא יהיה..
הנושא הוא האם לשלם סכומים שאין לך, או לא. אף אדם נבון לא מוציא את הסכומים שהוזכרו אם זה מכניס אותו לטרפת כלכלית בסדר גודל של הוצאות על כבוד או חתן ת"ח.
ומי שכן מוכן לשלם סכומים כאלו שאין לו על רכב או על שיפוצים או על נופשים הוא לא אדם נבון.
כנ"ל בנישואי ילדים (אא"כ יתברר שזה רצון ד' ומצווה שצריך להוציא עליה יותר מחומש, כמובן, אך לא רלוונטי לענין מה חשוב לפלוני ומה חשוב לאלמוני).
אולי היה מוצלח באמת לפתוח מאמר מיוחד עם תגובות לעצם הנושא של האם נכון ומוצדק לשלם סכומים כאלו, אך כאן זה לא המקום כפי שאתה מעיר נכוחה. כאן הנידון הוא רק במי שאין לו את הכסף.
אתה צודק ב100%, אך הנקודה היא שאם כדי לקבל חתן ת"ח היתה האפשרות היחידה להתחייב עליו סכומים גדולים שאין לך, ואם אתה לא מתחייב אז אתה מקבל חתן עם הארץ (אני בכוונה מקצין), אז יש מקום לדון על כך בכובד ראש כמה ואיך ניתן להתחייב למטרה הנכספת ביותר של כל אברך לקבל חתן ת"ח, אבל כיום המציאות היא שאפשר גם אפשר לקבל חתן ת"ח גם אם לא התחייבת סכומים אסטרונומיים, ורק צריך "להתפשר" על ישיבות עם שם פחות מפוצץ מפונביז' שתוכל למצוא שם בחורים לא פחות טובים מפונביז'. כמובן שאצל הציבור הליטאי זה יותר מורכב כי מראש מתחייבים בסכומים גדולים בעיקר על הבנות, אך עדיין יש פער גדול בין בחור מפונביז' לבחור מישיבה סטנדרטית.
ולגבי עצם הענין שכיום הרבה הורים (בעיקר מהמגזר הליטאי) מתחייבים על מה שאין להם, זה אכן נושא שכפי שהבנתי מהשיח שהיה כאן הוא כואב להרבה הורים, ועצם זה שר' אהרון העלה את הנושא הזה לשיח ציבורי זה כבר טוב, ומי יודע אולי בעתיד יקרה משהו טוב בענין זה ועוד כמה הורים יחסכו התקפי לב…
ואני על משמרתי אעמודה עצה טובה קמ"ל, שהדרך הנכונה היא לחסוך כסף לילדים כבר מאז שנולדים (ובחישוב נכון של כלכלת הבית לכולם זה אפשרי), ובמקום להתחיל לשבור את הראש מהיכן להביא כסף לאחר שהילדים הגיעו לפרקן ולקחת הלוואות ולשלם אותם 20 שנה קדימה עם ריביות והרבה צער ועוגמת נפש, אתה משלם אותם הרבה יותר בקלות 20 שנה אחורה בלי ריביות ועם ראש שקט וכך לחתן אותם בכבוד הראוי גם להם וגם לך.
אם יורשה לי לסכם נקודות שלכאורה מתוך הדברים כולם מסכימים עליהם
1. אל תבזבז כסף – לא לחופשות ולא לרכבים ולא לשלל דברים אחרים – תחיה ברמת חיים נכונה
וכמובן תחסוך.
2. אם חסכת – יש בידך להוציא כסף על מה שחשוב לך באמת
3. המציאות היא שעל מה שחשוב לבן אדם הוא מתחייב יותר ממה שיש לו
לוקח הלוואת ומתגלגל וכו' גם אם לא חסך מספיק כדי לספק את מה שיש לו
המציאות הזו היא מציאות גלובלית – ממנה נבנה כל שוק האשראי בעולם
ומאן איסורי ריבית וכו' כי המציאות הזו תבועה בדי אן אי של העולם מאז בריאתו
[את האשראי הראשון לקח אדם הראשון -אכל, ואמר יהיה טוב…:)]
4. אם אין לך מהיכן להתחיל ואיך לגלגל כמובן תשאל ותתייעץ האם נכון להוציא כסף על מה שחשוב לך
5. אבל באותה מידה – גם נפנה אל החי חיי מותרות [והפקרות] כשאין לו [רק שהוא נעבאך אין לו את מי לשאול, חוץ מאת ה ai שיגיד לו קח אשראי ותשלם ריביות, כמובן שהוא ימצא לו את הריבית הנמוכה ביותר שיש, אבל עדיין זו ריבית נושכת ומסחררת]
6. הבידוד – של נושא 'החתונות' תשלום על חתן טוב, מכל חיי המותרות וההפקרות הפושה באזורינו היא טעות פאטאלית, ולכאורה עיקרה מגיעה מבית המדרש של 'מאי אהנו רבנן' ו'מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור'.
7. אם נצליח להחזיר את הציבור לחיות חיי פורפורציות [ואני מסופק אם זה שייך] אז יהיה כאן פלא עצום:
מחירי הדירות ירדו
מחירי החתונות ירדו
הלחץ לשלם הרבה ירד כי כל זוג יוכל לקחת על עצמו ברוגע עוד קצת
החיים יהיו שפויים
8. ועיקר העיקרים – יתחילו להיות יותר שפיצים, יהיו יותר בחורים מוצלחים ושקועים בלימוד
במקום בחורים שרובצים בטשונטיות ובחדרי הסנוקרים הכשרים למהדרין
9. ואז איזה פלא – מחירי הבחורים ירדו גם ובא לציון גואל ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה ששון ושמחה ישיגו ונס יגון ואנחה.
אריאל היקר קראתי את דעתך החשובה בקשב רב.
והפנמתי את התובנות העמוקות שהצגת.
התפעלתי מהכאב ומתחושת השליחות שבכתיבתך
עם זאת למרות הקושי לחלוק על איש חכם ובעל מעלה רוחנית כמוך
בעניין הספציפי הזה נהיה חלוקים.
בידידות, אהרן זלץ
רק שלא יהיה כאן שמץ של זלזול ברבי אהרן
אציין את הברור מאליו לכל אלפי עוקביו כי עבודתו עבודת קודש, והמהפכה שעשה בתחום ההשקעות – החכמות והכשרות היא בלתי נתפסת – וכולנו אסירי תודה ענקית לאיש עם הלב הענק והעדינות המיוחדת ועל כך אין חולק ואין מפקפק.
וגם יש"כ עצום על הפלטפורמה לדון בדברים בידידות ובאוירה טובה.
כה יתן ה' וכה יוסף לכם ברכה בכפלים לזכות את עם ישראל בשפע ברכה וטובה כפולה ומכופלת מלבכם הרחב – חג פסח כשר ושמח.
תודה על הפידבק
פסח כשר ושמח לך ולכל המגיבים
החכמתי הרבה בזכותכם.
חד משמעית זה מצב הזוי והיה כדאי שהכל יהיה אחרת
אבל יש תחושה ממאמר זה כאילו אנחנו בכוחנו ועוצם ידינו מחתנים
הרי גם התחייבות קטנה אין לאברכים לתת אלא הקב"ה עוזר
אז אם אולי מה שצריך היום זה להתחייב יותר [כ"א בהתיעצות אם רבותיו] הבוטח בהשם חסד יסובבנהו
כמו שמעידים על כך אלפי אברכים.
תודה על הדברים המאד נכונים ובהירים.
אנחנו ציבור האמון על דברי והוראות גדו"י,
ואם רוצים לשנות את המצב –
הדבר חייב לבוא מכיוונם, כהנחיה שלהם.
אין לנו כח כאנשים פרטיים לבצע את השינוי…
תודה על הצפת הנושא הכואב הזה.
אכן, אין שום הצדקה להתחייב על סכומי עתק רק בגלל "מה יאמרו"
אבל זה לא רק זה, כי גם על חתן שלומד בישיבה בינונית וההורים שלו גרים בעיר מרוחקת
אם הוא בחור איכותי בד"כ צריך לשלם עליו הרבה כסף,
הוא אולי דורש "רק" 350,000 וביחד עם הוצאות החתונה זה מגיע בערך לחצי מליון ש"ח לכל בת.
מאיפה הוא יביא את הכסף הזה?
מי שמוכן לתת "רק" 200,000, על פי דרך הטבע הוא עלול להתקשות למצוא לביתו חתן ראוי
או שהוא יאלץ להתפשר על דברים משמעותיים שיתכן שהבת שלו תיאלץ להתמודד איתם כל ימיה.
מה אתה רוצה שהוא יעשה?!
שיקח בחור עם בעיות משמעותיות? איך הוא יישן בלילה כשהוא יודע שהבת שלו מתמודדת יום יום?!
שיקח לביתו חתן חסידי?!
גם האבא הכי אמיץ בעולם לא יכול לעצור את הטירוף הזה לבד,
אפשר להקטין קצת וזה גם משהו,
אבל שינוי תפיסה מהותי צריך לבוא גם מהחברה מסביב,
וכל עוד לא יהיה שינוי מערכתי בעניין, הבעיה לא תיפתר.
מסכים על כל מילה.
גם מי שמוכן "להתפשר" על בחור ספרדי, בן גרושים, או כל בעיה אחרת צריך לשלם לפחות 350-400.
כותב מניסיון.