פרדוקס הקיצה המוקדמת

העושר שלך לא בא על חשבון אף אחד

באותו בוקר מוטי זינק מהמיטה עוד לפני שהשמש חשבה לזרוח…
הוא התניע את רכבו בתחושת ניצחון. "היום הכביש שלי", חייך לעצמו בסיפוק בזמן שדהר ברחובות השקטים. האספלט השחור נפרס לפניו כמו שטיח אדום, והוא הרגיש כמי שפיצח את השיטה שכולם החמיצו.

אבל ככל שהתקרב למחלף היציאה מהעיר, החיוך שלו קפא. מוטי שפשף את עיניו ולא האמין למראה עיניו – התסכול היה למעלה מכוחותיו. נחש ארוך של אורות אדומים ובלמים הלם בו בחשיכה. באותו בוקר אפלולי, התברר שכל נהגי האזור קיבלו החלטה לקום מוקדם. העומסים לא נעלמו, הם פשוט הקדימו בשעתיים.

אם רק מוטי לבדו היה מיישם את "מודל הקיצה המוקדמת", זה היה עובד ובעיקר נוסע. אבל כשכולם ניסו לאמץ את אותה השיטה בו זמנית, המודל קרס אל תוך עצמו.

הסצנה מלמדת כלל ברזל: מה שטוב לפרט, לא תמיד עובד עבור הכלל. זוהי מלכודת שקיימת בהרבה תחומים בחיים, והחשש הגדול הוא שהיא אורבת לנו גם בכלכלה.

כשהעוגה היתה קפואה

בעבר אכן כלכלנים היו בטוחים שגם הכלכלה סובלת מאותו "פרדוקס קיצה מוקדמת". הם היו משוכנעים שאין אפשרות שכולם ירוויחו יחד, וכי מה שהאחד מרוויח, האחר בהכרח מפסיד.

לפי תפיסה זו הכלכלה היא כמו עוגה בעלת גודל סופי, וכל אחד מנסה לתפוס לעצמו נתח גדול ככל האפשר. לכן כשמישהו נוטל לעצמו פרוסה נדיבה, הוא בהכרח משאיר פירורים קטנים יותר לאחרים. בעולם כזה, העושר הוא תמיד "משחק סכום אפס". כדי שאני אהיה עשיר, מישהו אחר חייב להיות עני.

בעולם העתיק, התפיסה הזו אכן שיקפה את המציאות. הכלכלה התבססה כמעט לחלוטין על משאבים מוגבלים: אדמה, נכסים וחומרי גלם. מכיוון שכמות האדמה בעולם היא קבועה ואינה צומחת, הדרך היחידה של אדם להתעשר הייתה, פשוטו כמשמעו, "לקחת שטח" ממישהו אחר. במציאות כזו, העושר היה תוצאה של חלוקה מחדש ולא של צמיחה.

העוגה יצאה מהמקפיא

אך היום, כללי המשחק השתנו. 

מאז המהפכה התעשייתית והמהפכה הטכנולוגית שבאה בעקבותיה, נולדה כלכלה חדשה, "כלכלת העוגה התופחת". וניתן לייצר הרבה יותר מאותם המשאבים בדיוק. היום, כל אחד יכול "להתפיח" את העוגה הכלכלית לכיוון שלו, בלי לקחת פירור מהנתח של האחר. 

הכלכלה החדשה כבר לא סובלת מ"פרדוקס הקיצה המוקדמת". בשונה מכביש צר שבו מכוניות נאלצות להילחם על אותו מטר רבוע של אספלט, הכלכלה המודרנית היא כביש שמתפצל, מתרחב וצומח עד אין קץ. במקום להתחרות על המקום של מוטי, הכלכלה פשוט סוללת לכל אחד מאיתנו נתיב חדש.

מכד חרס למנוע צמיחה

בעבר, הדרך היחידה לשמור על עושר הייתה "לאגור". כשאדם הטמין מטבעות זהב בכד חרס עמוק באדמה, הוא אמנם שמר על רכושו, אבל גם "חנק" את הכלכלה. הוא הוציא את החמצן ממחזור הכספים, הקטין את כמות הכסף הזמינה לאחרים והותיר לאחרים להתמודד עם כלכלה מצומצמת. זה היה עולם של חומות וכדים סגורים.

היום כאשר משקיע מעביר כספים לתוכנית חיסכון, הוא מזריק חיים לעורקי הכלכלה. הכסף הזה מממן מחקר רפואי פורץ דרך, רוכש מכונות שיבנו את ערי המחר ומתדלק את הטכנולוגיה.

זהו גלגל הקסמים: כל שקל שמושקע מתפיח את העוגה. הוא הופך לצי של רובוטים חרוצים ומפעלים חכמים שמייצרים יותר ובפחות זמן. 

ההשפעה של ההשקעות פועלת בתנועת מלקחיים חיובית:

  1. גם הכלכלה מתרחבת לכיוונים לטובת החדשים שנכנסו שלא על חשבון הקיימים בשוק.
  2. וגם היא מייצרת שפע תוצר שמוריד מחירים לכלל האוכלוסייה.

כשהייצור מזנק, המחירים קורסים. כך צמיחה מייצרת שפע עצום ששוטף את השוק, ומאפשר לכולנו ליהנות מהרבה יותר.

(לקריאה נוספת>>>)

די לעמוד בתור!

קוטעים את מעגל התלות של חלוקת תפוחי אדמה

התמונה של משפחות ממתינות בתור לבזיונות מסתיימת!

הגיע הזמן להעניק לכל בית את הכלי האמיתי ולגאול אותם. הספר "לומדים לדבר קלכלית" הוא המפתח המעשי לגאולה כלכלית אמיתית.

80 ש"ח בלבד חובה בכל סל מזון למשפחה!

14 מחשבות על “פרדוקס הקיצה המוקדמת”

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אם אני לא טועה זה קצת סותר את מה שאמרת בעבר באחד השיעורים באור עולם, שהעניים הם אלו שנותנים לעשירים את האפשרות וכו'…
    נשמח לחידוד..

    1. אני שמח שזוכרים מה אמרתי.
      נכון, בעבר טעיתי.
      במאמר הבא אפרוך את הטענה השהעניים עוזרים לעשירים

    2. נראה לי ששם דובר שהעזרה של העניים היא בקטע של אינפלציה ושמירה על ערך הכסף
      ולא בקטע של נתח בעוגה

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    תענוג לקרוא מאמרים של מי שיודע להכריז טעיתי.
    ולא בגלל פוליטיקה (כאלו יש מספיק).
    יהיו אמנם כאלו שיעדיפו לקרוא מאמרים של מי שמצהיר שאינו טועה אף פעם.
    נראה לי שהציבור האינטליגנטי קורא האתר אינו שייך אליהם.
    תמשיך להצליח.

  3. כלכלן בכיר

    אהרן, זה נושא עמוק מאוד, אתה אלוף בלהפשיט נושאים מורכבים.
    מקווה שהקוראים יודעים להעריך מה הם מקבלים.

  4. לא לגמרי הבנתי. הרי אם לא ידפיסו כסף ללא הגבלה אז תמיד הכסף ישאר משאב מוגבל.

    1. הכסף הוא לא משאב.
      הוא אמצעי חליפין נוח
      ככל שמייצרים יותר כסף לא גודל המשאב
      רק הערך שלו פוחת
      ככל שמפסיקים להדפיס הערך גובר
      כי התוצר מתגבר על כמות הכסף.

  5. המאמר נראה לי קצת מורכב.
    אבל אם הבנתי נכון אז רי אהרן אומר משהו פלאי.
    הרי שיש בהשקעה מטרה עילאית חוץ מזה שהכסף צומח הוא פשוט תורם לכלכלה לצמוח.
    זאת אומרת שמשקיע לא שהוא מצמצם כסף בעולם
    אלא פשוט נותן לכסף לייצר שפע תוצר וכך גלגל הכלכלה עובד נכון!
    (אני מקווה שהבנתי נכון.)
    בכל אופן תודה לך ר' אהרן!
    המאמרים שלך מאוד מושקע ומוסבר היטב!
    א סאך הצלחה!!!

  6. המאמרים ממש שופכים אור על כל הפרשה
    רק אם אפשר טיפה יותר לפתוח את המשלים לגבי הנמשלים טיפה יותר הסבר.

  7. אברך פשוט

    עדיין לא ענית למה זה שהכלכלה העולמית תופחת משפיע על הכלכלה החרדית שרק מרוויחה כסף (כביכול יש מאין), מה שיגרום להם לשלם יותר על דברים שהיום הם לא מסוגלים לשלם (נכון שהם יתנהגו ב'אוריינות כלכלית', אבל באמת תהיה להם יותר אפשרות להשקיע בדברים בסיסיים.
    ולגבי הטענה שזה יפתח את השוק החרדי לעסקים חדשים, זה יוכל להתפתח רק אחרי שיהיה לאנשים כסף ויעלו המחירים ויהיה מאוחר מדי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *