אתה עשיר!

אבל כשצוללים לעומק המניעים של הכלכלה, מגלים שהמציאות הפוכה לגמרי.

חשבו למשל על מייבש כביסה. הסיבה שבעל חנות מוצרי חשמל חושש להעלות את המחיר באלף שקלים, היא בגלל המתחרה מעבר לכביש. הרי רק זה חסר לו – שהצרכן הנבון, שיש לו מודעוּת, יקנה בחנות של השכן. 

כך הצרכן הנבון "שומר" על המוכר להישאר רלוונטי בשוק תחרותי. לעומת זאת העני, למרבה הצער, מודר מהמשחק הזה. מי שאינו מסוגל לרכוש מייבש כביסה, לא משפיע בכהוא זה על קבלת ההחלטות של היצרן או המשווק. הוא שקוף עבור המערכת הכלכלית. כמו שפתחנו – הכלכלה לא צריכה עניים!

מזגן בשושן המופגזת

ההוכחה המוחצת לכך שהכלכלה אינה זקוקה לעוני, נשקפת אלינו מכל עבר.…

רמת החיים של אדם המוגדר "עני" בישראל של שנת תשפ"ו כוללת חשמל זמין, מים חמים זורמים, רפואה מתקדמת ותקשורת סלולרית – שפע שאפילו המלכים האדירים ביותר בהיסטוריה לא העזו לחלום עליו. אחשוורוש, היה מוכן לתת חצי מהממלכה שלו בשביל מזגן בקיץ של שושן, ואת כל הממלכה בשביל אנטיביוטיקה ש"עניים" היום קונים ב-12 שקל. במובן הזה, כולנו הפכנו לעשירים ודווקא בגלל זה הכלכלה חזקה.

העובדה שבבתים שלנו דולקת תאורה, אינה דורשת שיהיו אנשים מסכנים שחיים באפילה. להפך: ככל שיותר אנשים מסוגלים לרכוש מוצרים, הכלכלה רק מתחזקת. האור שדולק אצל השכן שלך לא מחשיך את הבית שלך, הוא רק מוכיח שהמערכת מסוגלת לספק אור לכולם.

השלב הבא הוא. שלווה קלכלית לכל. היעד הבא של המהפכה הקלכלית תעניק גם חיים שלווים באמת, נטולי דאגה קיומית, לכולם. השלווה הקלכלית היא מטרה בת השגה. 

נכון, הגדרת העושר תמיד תישאר יחסית במידת מה. כנראה שלא כל אדם בעולם יוכל לרכוש לעצמו אי פרטי או יאכטה. אבל ישנה אפשרות ריאלית לחלוטין שכולם יוכלו ליהנות מרמת חיים נוחה, כזו שהופכת את הצרכים היסודיים ואת הנוחות המודרנית למוצרי צריכה בסיסיים וזמינים לכל דורש. 

עוני גורר רק עוני

למעשה עוני פועל נגד הכלכלה בשני מישורים:

• בביקוש, כשעניים לא קונים, ליצרן אין סיבה להגדיל את הייצור. רק יכולת מכירה גבוהה להמונים, מעודדת להשתכלל טכנולוגית ולהגדיל את ההיצע ובסופו של דבר, להוביל ירידת מחירים.
• בהשקעות, כשעניים לא משקיעים, יש מחסור בהון, מה שמונע מחברות להתייעל.

כפי שהוסבר בפרק הקודם, בעולם בו כולם יפנו חלק ניכר מהכנסותיהם לטובת השקעות, ייווצר מצב בריא ומשגשג. במציאות כזו, לחברות זורם משאב כספי אדיר המאפשר להן לייצר ערך חדש, להגדיל את היצע התוצר ולשכלל את הטכנולוגיה.

זהו המנוע של השוק. כשהכסף של כולם עובד ומושקע, הוא מגדיל את ההיצע ומוריד את רמת המחירים. 

המחסום האחרון: הטבע האנושי

למרבה האכזבה, האידיליה פוגשת את הטבע האנושי. עולם כזה, לא מתממש. 

הסיבה לכך נעוצה בעיקר בגלל תפיסת העולם שלנו. בזמן שהכלכלה המודרנית סללה אוטוסטרדה רחבה לשפע לכולם, יהיו תמיד כאלו שיעדיפו להישאר תקועים בפקק הישן, רק כדי שהמכונית שלהם תנצנץ קצת יותר מזו של השכן.

התובנות הללו הן רק קצה המזלג. אני יותר ממפציר בכם לקרוא את פרקים 63-64 בספר לומדים לדבר קלכלית, אלו פרקים משני תודעה ופורצי דרך.