הידיעה אודות קרן ADQ של ממשלת אבו דאבי שרכשה את השליטה בהפניקס די הטרידה אותי באופן אישי. אולי פיספסתם את הידיעה, אז בקצרה…
לאחרונה הוסכם על כינון יחסים דפלומטיים בין ישראל למדינה הערבית מוסלמית הנקראת בשם “איחוד האמירויות”. כשהשיא נרשם במאי 2021 עם פתיחת שגרירות איחוד האמירויות בבניין הבורסה בתל אביב.
ממשלת אבו דאבי המהווה נתח מרכזי מאד משטחה של איחוד האמירויות ובנוסף היא בעלת השליטה בקרן ADQ, רכשה את השליטה בהפניקס ב-2.3 מיליארד שקל, כאשר שווי החברה עומד על כ9 מיליארד ₪.
כדי להבין את ממדי העניין, נביט במספרים: הפניקס מנהלת 360 מיליארד ₪ של אזרחים ישראלים. היקף סכום הנכסים שהפניקס מנהלת, גדול מסך תקציב מדינת ישראל(!).
אישית לי מעט לא נוח עם זה. מזדהים איתי?
עם כל הכבוד לאיחוד האמירויות, וליחסיה הנוכחיים עם ישראל, בכל אופן מדובר במדינת אויב בעבר הרחוק. היא אמנם השאירה מאחור את משקעי השנאה וחתמה הסכם מדיני כלכלי עם ממשלת ישראל, אך עדיין קשה לראות בממשלת אבו דאבי ידידת אמת.
לפיכך כשקראתי את הידיעה. הופתעתי למדי. זאת ידיעה דרמטית!
האם הדעת נותנת שמיליארדי השקלים של הישראלים האמורים לתת להם עוגן כלכלי לאחר פרישה יהיו נתונים לחסדי מוחמד בן זאיד?
טוב, אפשר להירגע קצת. הפניקס אינה בעלת כספי הפנסיות של המבוטחים. הכסף מופקד אצלה בנאמנות ויש פיקוח של הרגולטור הישראלי. למעשה היא רק מנהלת את הכסף בתמורה לדמי הניהול.
ובכל זאת, מהם התרחישים שעלולים לקרות חלילה, כתוצאה מהשליטה של ממשלת אבו דאבי?
יתכן שהיא תכוון את ההשקעות של הישראלים לאבו דאבי?! ואולי אפילו במצב של הידרדרות יחסים בין המדינות, היא תפעל כנגד החוסכים?! שמא היא תשתמש בפרטיים אישיים של ישראלים, לניצול לרעה, או כדי להתחזות לישראלים?
גם בלי להבין לעומק, אפשר לנחש שהרבה דברים עלולים להשתבש כאשר מישהו שולט ומחליט היכן יושקע סכום כסף כה גדול. לו היה מדובר בעשיר ישראלי נניח, או אפילו נתין של מדינה שבהסכם כלכלי עם ישראל, יש עליו מנופי כוח מסויימים. אך כשהעשיר הזה הוא בית מלוכה, ועוד בארץ לא דמוקרטית, שעד אתמול, לא קיימה בכלל יחסים דיפלומטיים עם המדינה שלך…זה לא נשמע טוב.
במידה דומה הייתי דואג, גם אם היה מדובר בממשלת קולומביה, הונגריה, רוסיה, ובעצם רוב המדינות.
ריבונות, פירושה עצמאות. ניהול כספי הפנסיה של הישראלים אמור להיות בידי הישראלים. ולא בידי ריבון אחר.
מדינת ישראל נכנסת כעת לניגוד אינטרסים. מצד אחד היא משמשת כרגולטור, המרסן למען הציבור את החופש של הקרן. ומצד שני היא ביחסים דיפלומטיים מלאי אינטרסים נוספים וסותרים מול בעלי הקרן.
האם האינטרס של ממשלת אבו דאבי, הוא אינטרס כלכלי צרוף? או שמא יש כאן נגיעות פוליטיות, ומטרה להניח דריסת רגל בלב הכלכלה הישראלית?
אמנם כבר היו בחברות ישראליות בעלי שליטה מפוקפקים. כמו לדוגמא השליטה של מרקסטון בפריזמה. אך מדובר באיש עסקים, ולא בית מלוכה או דיקטטורה.
ולכן זה גם אינו דומה לשליטת ערבים ישראלים, או ערבים מדמוקרטיות אחרות, על חברות בישראל.
אומנם יהיה מי שיאמר, שאין אפשרות לרצות משק פתוח ולהתגאות ב”הסכם שלום”. ויחד עם זאת לקונן שערבים זרים משקיעים כאן.
בנוסף, יש לשים לב ששיתוף כלכלי מפחית מלחמות.
נמחיש: אם הרבה מבעלי ההון בישראל וברשות הפלסטינית היו משקיעים אלו במדינה של אלו, מהי הסבירות שתפרוץ מלחמה (“מבצע”) כל שנה שנתיים…? ברור ששני הצדדים היו משתדלים להסביר לעצמם ולמקבלי ההחלטות, שאסור להפר את האיזון הרגיש…
כמובן, זאת לא סיבה שנאפשר למשקיעים מבחוץ, שליטה על ‘רפאל’.
יש דברים שמותר למכור וישנם דברים שאסור, אך חשוב שתהינה כמה שפחות מגבלות שותפות או בעלות במדינה.
ואם שאלתם, מי אמור לפקח ולתת אישור לעסקה הזאת??
כמובן רשות שוק ההון, שהיא לכאורה רגולטור עצמאי ורב כוח, האמון על שמירת החסכונות שלנו. אבל רשות שוק ההון של השנים האחרונות הוא גוף חבול, שהעומד בראשו כבר פרש. ואפילו לא מונה לו מחליף, אלא רק ממלא מקום.
יש מי שהעניין יזכיר לו את הפאניקה שאחזה בישראלים כשתנובה נמכרה לסינים.
בסוף התברר שהדרמה לא כה גדולה. בסך הכל, הבריטים הם אלו שמכרו את תנובה לסינים. מסתבר שבעלי השליטה היו בריטיים ולא ישראלים. בזמנו, היו שהסבירו שעדיין ישנה בעיתיות, כי בריטניה זאת דמוקרטיה וסין זאת דיקטטורה. בסופו של דבר, לא משנה איך שתסכלו על זה. בסוף, הידיעה חלפה מהעולם ומאום לא קרה.
אז מהי המסקנה? האם למשוך את כספי החיסכון שלנו מהפניקס?
נמתין קצת, יתכן שתהיה תגובה מרשות שוק ההון. שתענה על הספיקות.