כך אפשר לראות שבגיל 25 השכר הממוצע הוא באזור שכר המינימום. וככל שהגיל עולה ומתבססים בעבודה ופחות מטופלים בילדים כך גם היקף המשרה עולה וגם גובה השכר עולה. וכאן מתחזקת הטענה שהוסברה בפרק הראשון בסדרה שחישוב 'גיל העבודה' החרדי מול החילוני יוצר בעייה נוספת גם בגובה השכר והיקף המשרה.

תרומת עובדים זוטרים למשק

נציג את הטיעון הרביעי – החרדים מרוויחים פחות בגלל שהם לא אקדמאים ולכן פחות תורמים מס למדינה.

בטיעון כזה יש בעיה בהבנה של כלכלה ותרומה לכלכלה לכן נרחיב.

בכלכלה חופשית הגורם המכריע על גובה השכר הוא ביקוש והיצע.

היצע וביקוש פועלים בתנועת מלקחיים כאשר יש ביקוש יותר מהיצע, המחיר עולה וכאשר יש היצע יותר מביקוש, המחיר יורד. 

נחזור לתחום התעסוקה. בסיטואציה בה תהיה הצפה של פרופסורים מנתחי לב, שכר המנתחים ירד. ובהעדר ביקוש השכר יכול גם לרדת לשכר מינימום. ומנגד בסיטואציה בה יחסר אינסטלטורים, שכר האינסטלטורים יזנק בהתאם. עד לנקודה בה יהיה שוויון בין הביקוש להיצע.

 אם כן בכלכלת שוק חופשי אכן אפשר לומר שמי שמקבל שכר גבוה הוא תורם יותר למדינה, כי הוא גם עובד, והוא גם תורם למדינה מיסים,

אך אם נניח שהמדינה תיצור מחסור מכוון באינסטלטורים או בנהגי מוניות והשכר שלהם יקפוץ לכפול והם ישלמו מס בהתאם. האם גם נגיד שהם תורמים כפול למדינה?? 

הרי ברור שלא, להפך המדינה תרמה להם בכך שיצרה מחסור והעלתה את שכרם. נכון שהם גם ישלמו יותר מיסים אך את רוב הכסף הם משלשלים לכיסם. לעומת זאת האזרחים שזקוקים לשירותם של האינסטלטורים נפגעים מהמחיר היקר המלאכותי שהמדינה יצרה.

עכשיו מה יקרה במקרה הפוך, שהמדינה תיצור הצפה, למשל במקצועות אקדמאים כמו אחיות ומהנדסי בניין, וכך שכרם יירד לחצי האם נגיד שהם תורמים פחות למדינה?

תשובה ברור שלא. כי הם תורמים בעצם זה שאנחנו כולנו משלמים להם פחות…

המדינה מחזקת עובדים אקדמאים

וכאן נאמר בקצרה, שהמדינה שלנו מעודדת ומחזקת את לומדי האקדמיה ודואגת שהשכר שלהם יהיה גבוה, וזה מגיע מהרבה כיוונים. המדינה אף פעם לא תציף את השוק בעובדי אקדמיה בכל תחום ואפילו לא בתחומים של עובדי מדינה שזה יכול לחסוך ישירות לכיס של כולנו. (אולי בהמשך נרחיב על זה)

דוגמא מאוד מקוממת זה הרוקחות, שהחוק אוסר מכירת תרופות ללא מרשם במכונות אוטומטיות העיקר לחזק את לומדי האקדמיה שישאר להם מקצוע שיכניס… אפילו במצבים שמכונות עושות את העבודה טוב יותר עם זמינות 24 שעות, והם זולות יותר. 

המדינה מייבאת עובדים זוטרים

לעומת זאת לחסרי השכלה אקדמית המדינה מציפה בעובדים בכמות , באזור 250 אלף עובדים זרים… רוב רובם ביוזמה של המדינה וחלקם בהעלמת עין במקצועות בנייה וסיעוד. (מקור) עד שהיום אחרי כל כך הרבה שנים שהמדינה עושה את זה, אנשים כבר רואים את המקצועות האלו כמקצועות בזויים, ורובינו אפילו לא מבינים מה הקשר בין המקצועות האלו לאנשים נורמטיביים, אבל כל זה מגיע אך ורק כי המדינה מציפה את השוק בעובדים ממדינות זרות, שמסכימים לעבוד בכל מחיר… והם למעשה מקבלים שכר נמוך שהוא קרוב לשכר מינימום.

וכך לעסוק בתחומים אלו זה בהחלט לא הגיוני כי המחיר לא משקף את הקושי בעבודה. כי עובד היכול לקבל שכר דומה בעבודה קלה לא יסכים לעבוד בעבודה קשה. אבל אם המדינה לא תתערב בזה, גם לאדם ללא הכשרה מקצועית תהיה אפשרות תעסוקתית עם שכר גבוה, כך בדיוק שוק חופשי עובד, שעבודות קשות מתגמלות בהתאם.

כך מוצאים אנשים רבים שלא שווה להם לצאת לעבוד, אך אם המדינה לא הייתה מתערבת בשוק העבודה, השוק החופשי היה עובד במלוא המרץ. וגם המקצועות של חסרי ההשכלה יתחילו לתגמל בהתאם לקושי העבודה, כי יהיה חסר.

כמובן שלא כל קופאי בסופר או מזכירה בבית ספר יקבלו שכר שווה לדוקטור, כי עצם זה שהדוקטור למד מקצוע שצריך ללמוד אותו מספר שנים, זה עצמו גורם לחסר במקצוע שהוא לומד ולכן בדרך כלל יהיה חסר במקצועות האלו יותר מהיצע וממילא הם ישתכרו בשכר גבוה יותר, אבל פערי השכר שיש היום יתאזנו משמעותית. 

בשוק חופשי אפשר לדעת האם העבודה שלי תורמת למדינה או לא. אבל במדינה שמביאה 250 אלף עובדים בעבודות של חסרי ההשכלה לא ניתן לאמוד את גובה התרומה של חסרי ההשכלה למשק. (מקור)

לסיכום כל אדם שעובד הוא תורם למדינה מעצם זה שהוא עובד, ואם השכר שלו גבוה אז התרומה מגיעה מהמס שבסוף מתגלגל לאזרחים, ואם השכר שלו נמוך התרומה מגיעה מזה שאנחנו מקבלים שירות במחיר זול.