חילונים על חשבוננו/פרק ב
מאת: אליהו ליכטנשטיין
שוב ושוב עולה התהייה, מהיכן העזות של המגזר החרדי לחיות על חשבון החילוני?
למעשה – טוען החילוני – אתם בעיקר מקבלים ונותנים מעט. עובדים מעט ועוד פחות מכך משלמים מס וכל הזמן סוחטים תקצבים. מהיכן אתם שואבים את החוצפה לשדוד את הקופה הציבורית? היכן הצדק והמוסר שהמגזר החרדי מתהדר בו?
נראה שכאשר המוסר נתקל בכסף. אתם לא מתביישים לסחוט את הקופה הציבורית! עליכם לשבת בצד ולסבול מהעוני שגזרתם על עצמכם!
מכיוון שהשאלה מורכבת מכמה טיעונים נעבור טיעון טיעון.
נחלק את הטענות ל4 טענות עיקריות:
א. שיעור התעסוקה במגזר החרדי, נמוך.
ב. העובדים מהמגזר, עובדים במשרות חלקיות.
ג. השכר של העובדים החרדים בממוצע הוא נמוך, כך אתם לא משלמים מיסים.
ד. העובדים החרדים הם עובדים זוטרים ולא אקדמאים ותורמים פחות.
שיעור התעסוקה במגזר החרדי
לטיעון ראשון – שיעור התעסוקה במגזר החרדי, נמוך. כבר הורחבה היריעה אודות טענה זו בפרק א בסדרה. והוכח כי נתוני התעסוקה של המגזר החרדי נאים. כמו גם מגמה העלייה הניכרת בנתוני התעסוקה. כמו כן הוסבר שהחישוב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נעשה באופן לא הוגן.
שיעור העסקה בחלקיות משרה
נעבור אם כן לטיעון השני – הציבור החרדי עובד במשרות חלקיות.
נצפה בנתונים המעודכנים של אחוזי תעסוקה לפי משרה חלקית בציבור החרדי מהלמ”ס – 2021. (קישור)
ניתן לראות ש 33% מהעובדים החרדים עובדים במשרה חלקית לעומת הציבור הכללי שם הנתון עומד על 17%.
אכן ישנו פער ניכר בין שתי האוכלוסיות.
מגמת עלייה במשרות מלאות
אבל בכלכלה לא מקבלים החלטות על סמך נתוני העבר, אלא על סמך מגמות שישליכו על העתיד. וכפי שרואים בנתונים ישנה מגמת עלייה בשיעור המועסקים במשרה מלאה.
כך שב 10 השנים האחרונות חלה ירידה מ41% עובדים במשרה חלקית, ל33%, וזאת בנוסף לשינוי המשמעותי בהשתתפות בשוק העבודה.
אם כן כאשר עולה הטיעון השני בנוגע לשיעור חלקיות המשרה בקרב העובדים במגזר החרדי. זהו טיעון בעייתי כי המגמה היא של השתלבות בתעסוקה במשרה מלאה.
אבל רק התחלנו…
תחומי התעסוקה – הוראה
נעבור לבחון רובד נוסף. תחום התעסוקה המשמעותי ביותר במגזר החרדי הוא הוראה. אחוז העובדים בהוראה מכלל העובדים עומד על 35.9% (קישור). הנתון הזה מאוד משמעותי לרמת השכר. נרחיב על כך מייד.
משרות ההוראה הינן חלקיות
אך לענייננו הנתון הזה גם משפיע מאוד על היקף המשרה, כי החרדים באופן כמעט גורף לא מצטרפים למסלול של ‘עוז לתמורה’ ו’אופק חדש’.
(‘עוז לתמורה’ ו’אופק חדש’ הינם מסלולים להוראה שמרחיבים את היקף המשרה של המורה. כך היקף המשרה כולל גם את שעות בדיקת מבחנים ושיחות עם ההורים וכדומה.)
משרת הוראה עם ‘אופק חדש’ או ‘עוז לתמורה’ שווה למשרה של 36 שעות שבועיות. וזה כמובן גם מגדיל משמעותית את השכר וגם מחשיב את המשרה למשרה מלאה.
בכך גם התחלנו לקבל תשובה לטענה הבאה על גובה ההכנסה הנמוך לזוג חרדי שמושפע רבות משכר עובדי ההוראה.
מכיון שמסלולי ‘עוז לתמורה’ ו’אופק חדש’ לא הותאמו לחרדים , נאלצו החרדים להישאר מחוץ להטבה הנ”ל. וככל שיתאימו את המסלולים לחרדים – תהליך שקורה כעת, כך יעלו אחוזי המשרה מה שגם יעלה את השכר.
זאת פנינה חשובה כשלעצמה שצריך להבין את המשמעות של עלייה משמעותית בשכר של אחוז כל כך גבוה מהעובדים החרדים, דבר שישפיע על שכרם של חרדים רבים גם במגזר הפרטי. אבל לא כאן המקום להרחיב.
גובה ההכנסה לזוג
נציג את הטיעון השלישי – ממוצע משכורות החרדים העובדים הינו ממוצע נמוך.
אכן נכון לשנת 2019 (לא מצאנו נתונים מעודכנים יותר) זוג חילוני מכניס 38.8% יותר מזוג חרדים. (מקור)
אם כך הטענות נכונות. אכן ישנו פער ניכר בין שתי האוכלוסיות.
צעירים עובדים עם ‘כושר השתכרות’ נמוך
אך גם כאן קיימת חוסר הגינות מוחלטת בחישוב נתוני העסקה בציבור החרדי.
כך אפשר לראות שבגיל 25 השכר הממוצע הוא באזור שכר המינימום. וככל שהגיל עולה ומתבססים בעבודה ופחות מטופלים בילדים כך גם היקף המשרה עולה וגם גובה השכר עולה. וכאן מתחזקת הטענה שהוסברה בפרק הראשון בסדרה שחישוב ‘גיל העבודה’ החרדי מול החילוני יוצר בעייה נוספת גם בגובה השכר והיקף המשרה.
תרומת עובדים זוטרים למשק
נציג את הטיעון הרביעי – החרדים מרוויחים פחות בגלל שהם לא אקדמאים ולכן פחות תורמים מס למדינה.
בטיעון כזה יש בעיה בהבנה של כלכלה ותרומה לכלכלה לכן נרחיב.
בכלכלה חופשית הגורם המכריע על גובה השכר הוא ביקוש והיצע.
היצע וביקוש פועלים בתנועת מלקחיים כאשר יש ביקוש יותר מהיצע, המחיר עולה וכאשר יש היצע יותר מביקוש, המחיר יורד.
נחזור לתחום התעסוקה. בסיטואציה בה תהיה הצפה של פרופסורים מנתחי לב, שכר המנתחים ירד. ובהעדר ביקוש השכר יכול גם לרדת לשכר מינימום. ומנגד בסיטואציה בה יחסר אינסטלטורים, שכר האינסטלטורים יזנק בהתאם. עד לנקודה בה יהיה שוויון בין הביקוש להיצע.
אם כן בכלכלת שוק חופשי אכן אפשר לומר שמי שמקבל שכר גבוה הוא תורם יותר למדינה, כי הוא גם עובד, והוא גם תורם למדינה מיסים,
אך אם נניח שהמדינה תיצור מחסור מכוון באינסטלטורים או בנהגי מוניות והשכר שלהם יקפוץ לכפול והם ישלמו מס בהתאם. האם גם נגיד שהם תורמים כפול למדינה??
הרי ברור שלא, להפך המדינה תרמה להם בכך שיצרה מחסור והעלתה את שכרם. נכון שהם גם ישלמו יותר מיסים אך את רוב הכסף הם משלשלים לכיסם. לעומת זאת האזרחים שזקוקים לשירותם של האינסטלטורים נפגעים מהמחיר היקר המלאכותי שהמדינה יצרה.
עכשיו מה יקרה במקרה הפוך, שהמדינה תיצור הצפה, למשל במקצועות אקדמאים כמו אחיות ומהנדסי בניין, וכך שכרם יירד לחצי האם נגיד שהם תורמים פחות למדינה?
תשובה ברור שלא. כי הם תורמים בעצם זה שאנחנו כולנו משלמים להם פחות…
המדינה מחזקת עובדים אקדמאים
וכאן נאמר בקצרה, שהמדינה שלנו מעודדת ומחזקת את לומדי האקדמיה ודואגת שהשכר שלהם יהיה גבוה, וזה מגיע מהרבה כיוונים. המדינה אף פעם לא תציף את השוק בעובדי אקדמיה בכל תחום ואפילו לא בתחומים של עובדי מדינה שזה יכול לחסוך ישירות לכיס של כולנו. (אולי בהמשך נרחיב על זה)
דוגמא מאוד מקוממת זה הרוקחות, שהחוק אוסר מכירת תרופות ללא מרשם במכונות אוטומטיות העיקר לחזק את לומדי האקדמיה שישאר להם מקצוע שיכניס… אפילו במצבים שמכונות עושות את העבודה טוב יותר עם זמינות 24 שעות, והם זולות יותר.
המדינה מייבאת עובדים זוטרים
לעומת זאת לחסרי השכלה אקדמית המדינה מציפה בעובדים בכמות , באזור 250 אלף עובדים זרים… רוב רובם ביוזמה של המדינה וחלקם בהעלמת עין במקצועות בנייה וסיעוד. (מקור) עד שהיום אחרי כל כך הרבה שנים שהמדינה עושה את זה, אנשים כבר רואים את המקצועות האלו כמקצועות בזויים, ורובינו אפילו לא מבינים מה הקשר בין המקצועות האלו לאנשים נורמטיביים, אבל כל זה מגיע אך ורק כי המדינה מציפה את השוק בעובדים ממדינות זרות, שמסכימים לעבוד בכל מחיר… והם למעשה מקבלים שכר נמוך שהוא קרוב לשכר מינימום.
וכך לעסוק בתחומים אלו זה בהחלט לא הגיוני כי המחיר לא משקף את הקושי בעבודה. כי עובד היכול לקבל שכר דומה בעבודה קלה לא יסכים לעבוד בעבודה קשה. אבל אם המדינה לא תתערב בזה, גם לאדם ללא הכשרה מקצועית תהיה אפשרות תעסוקתית עם שכר גבוה, כך בדיוק שוק חופשי עובד, שעבודות קשות מתגמלות בהתאם.
כך מוצאים אנשים רבים שלא שווה להם לצאת לעבוד, אך אם המדינה לא הייתה מתערבת בשוק העבודה, השוק החופשי היה עובד במלוא המרץ. וגם המקצועות של חסרי ההשכלה יתחילו לתגמל בהתאם לקושי העבודה, כי יהיה חסר.
כמובן שלא כל קופאי בסופר או מזכירה בבית ספר יקבלו שכר שווה לדוקטור, כי עצם זה שהדוקטור למד מקצוע שצריך ללמוד אותו מספר שנים, זה עצמו גורם לחסר במקצוע שהוא לומד ולכן בדרך כלל יהיה חסר במקצועות האלו יותר מהיצע וממילא הם ישתכרו בשכר גבוה יותר, אבל פערי השכר שיש היום יתאזנו משמעותית.
בשוק חופשי אפשר לדעת האם העבודה שלי תורמת למדינה או לא. אבל במדינה שמביאה 250 אלף עובדים בעבודות של חסרי ההשכלה לא ניתן לאמוד את גובה התרומה של חסרי ההשכלה למשק. (מקור)
לסיכום כל אדם שעובד הוא תורם למדינה מעצם זה שהוא עובד, ואם השכר שלו גבוה אז התרומה מגיעה מהמס שבסוף מתגלגל לאזרחים, ואם השכר שלו נמוך התרומה מגיעה מזה שאנחנו מקבלים שירות במחיר זול.
חשוב לנו להדגיש: פשוט ומובן שאברכי הכוללים הינם נזר הבריאה ומקיימיה. המאמר לא מתכוון להביע התנצלות חלילה על אברכי הכוללים השוקדים על תלמודם. המאמר נועד לספק תשובה חילונית בבחינת דע מה שתשיב.
לסדרת המאמרים “חילונים על חשבוננו” המלאה לחצו כאן>>>
כאן אהרן זלץ.
הצפיות הרבות בפרק הראשון בסדרת המאמרים ‘חילונים על חשבוננו ‘ של אליהו ליכטנשטיין והתגובות הנלהבות שקיבלנו בעקבותיו עברו את כל הציפיות.
אבל הייתה לי הפתעה גדולה מאוד. ואני רוצה לשתף אתכם בהרגשה שלי..
מהתגובות שקיבלתי על המאמר התברר לי שהחרדי הממוצע סבור, אולי יותר נכון לומר בטוח בוודאות גמורה, שהוא חלק ממגזר שאינו תורם לכלכלת המדינה ונופל כנטל ומעמסה על הקופה הציבורית. אין ספק זאת היא הצלחה מרשימה מאוד של תקשורת עוינת שהצליחה לשכנע גם את הקרבן החרדי שהוא נטל.
חברים יקרים! חשבו מסלול מחדש. זהו השקר השקט הכי גדול שקיים בתולדות המדינה. אני מזמין אתכם להמשיך לעקוב אחרי סדרת המאמרים של אליהו. תגלו שהציבור החרדי הוא ההווה וביתר שאת העתיד הכלכלי של מדינת ישראל.
תודתי לאלי ידידי על שעות המחקר הרבות שהשקיע לבדוק את הדברים מהשורש באופן יסודי ואובייקטיבי מעורר השתאות. ושמח להיות המארח של המאמרים הנוקבים.
הצטרף עכשיו לקורס ההשקעות
הקורס נמסר בליווי מצגת,
ומנגיש את תורת ההשקעות בשפתו הקולחת
של מלווה המשקיעים אהרן זלץ.
הקורס ללא תשלום!
בוגר יקר!
אנו בעיצומו של הפרוייקט להעצמת הידע הכלכלי בציבור החרדי.
ספר לחבריך ומשפחתיך על נחיצותו של קורס ההשקעות.
אל תשאיר אותם מאחור!
מאמר מושלם
אני נהנה מאד מכל המאמרים, קורא אותם בשקיקה.
אני רוצה להוסיף שחוץ מהטענות הצודקות שהוצגו פה על כלל הציבור החרדי
אני חושב שהתשובה האשונה לטענה הזאת זה ענין הכללה של הציבור כאחד.
ישנם כמויות של בחורות צעירות (וגם גברים) שמשתלבות בשוק ההייטק ומגיעות מאד גבוה עם משכורות גבוהות ועובדות משרה מלאה פלוס ומשלמות אלפי שקלים מיסים בחודש.
והטענה שהציבור לא אקדמאי והתרומה פחות היא טענה שקרית כי בשוק ההייטק אחרי כמה 2-3 שנות ניסיון אין הבדל בין העובדים ברמת הביצוע וכו’.
ככה שבכלל הטענה להכליל את הציבור החרדי כמכלול היא טענה קטנונית ומניפולטיבית.
אני חושב שאפשר אפילו לכתוב טור שלם על תנופת הייטק במגזר החרדי בחמש שנים האחרונות.
תודה על הכל
אלי יקירי
התרשמתי עמוקות מהמאמרים המחכימים.
עד שפגשתי בך לא הבנתי את המשמעות העמוקה (והפשוטה)
של “כסף חוץ”, ועכשיו זכית לחדש לי בתחומים נוספים.
איך האב נישט איך לא חשבתי על זה…
ידידך מקדמת דנא
אברך “פרזיט” מהמרכז
תרומה גשמית למדינה ?!
ומה קורה בתחום הרוחני?
שלום וברכה,
ראשית תודה רבה על המאמרים הנפלאים,
עכשיו לגופו של עניין,
1. שיעורי תעסוקה נמוכים בציבור החרדי,
א. גם את בשנות ה20 לחייהם החרדים פחות עובדים,
זה משמעותי ביותר משום,
שזה 22% משנות העבודה
ב. מה שהציבור החרדי ונשות האברכים יוצאות לעבוד,
זה הרבה בגלל הורדת קצבאות הילדים לפני כ 20 שנה,
שנציגי (ומנהיגי) הציבור לא רצו שכך יהיה,
זאת אומרת שהם הצליחו לכוף אותנו לעבוד,
והם רוצים להמשיך לכפות אותנו עד שנהיה לפחות שווים אליהם,
ג. בהמשך ל- ב. הציבור החרדי מחנך לא חצאת לעבוד,
הן בגברים – שיהיו אברכים
הן בנשים – שיגדלו את בתיהם בצורה טובה,
בלית בריה יוצאים לעבוד אבל החינוך הוא לא לעבוד ועדיף לקבל מקור תקציבאי מהמדינה או מכל מקום אחר,
ד. אני ישתדל להזהר בדברי,
כשאתה אומר שהציבור החרדי יוצא יותר לעבוד,
זה לא בדיוק,
תלוי איזה חרדי,
הציבור היום הוא לא מקשה אחת הוא מהרבה סוגים מגוונים
וכולם כשמגיע הלמ”ס מגדירים עצמם חרדים
אך לך תבדוק במוסדות שמחנכים כמו לפני 20 שנה,
(ולא אנקוב בשמות מטעמים מובנים)
ותראה האם יותר משם יותר עובדים מאשר היה פעם
מסתבר שלא השתנה הרבה,
ואנחנו היום כמעט מחולקים לגמרי במוסדות
זאת אומרת שיש 2 מגזרים חרדיים
תודה רבה
תודה רבה על כל התגובות המנומקות
ותודה נוספת לר’ יששכר לייב חברי מהישיבה
ובעזרת השם נדבר בהמשך על כל הנושאים שהעלו החשובים שהעלו כאן.
וכדי שלא נצא בלי כלום לגבי השאלות שנשאלו.
א. א. אין חולק על זה שאם הציבור החרדי יעבוד 30 שנה במקום 40 שנה אכן זה תרומה נמוכה יותר.
אבל יש כאן שני נקודות שצריך לשים לב
נקודה ראשונה המגמה היא של עלייה בהשתתפות בשוק העבודה גם בגילאי 25 עד 35.
נקודה שנייה אולי בהמשך נרחיב בעניין, אבל בקצרה המשתתפים בשוק העבודה בגילאי הצעירים ושיעבדו במשך כל השנים, ובמיוחד בעלי השכר המכובד, הם יוכלו בקלות לצאת לפנסיה מוקדם, ואין שום סיבה להניח שהם לא יעשו כך… אז קשה מאוד להחליט שהחילונים יעבדו יותר…
ובלי נדר בנושא הזה נרחיב עוד בהרחבה בגיבוי נתונים על סיבות להשתתפות הנמוכה בשוק העבודה בגילאים הנ”ל.
ב. אני לא מצדיק כל דבר שהיה כאן במדינה ובדיוק כמו שאני לא מצדיק את קצבאות הילדים שהיה לפני 20 שנה אני גם לא מצדיק את כל ההתנהלות של המדינה בשנים האלו בכל סוגי הקצבאות של ביטוח לאומי… בסוף המדינה התנהלה בצורה חסרת אחריות וכל השחקנים הפוליטיים לקחו חלק בגנון הזה.
ג. לנו זה נשמע שהכול זה חינוך, אבל תשאל את עצמך אם חרדי ממוצע שהיה מחליט שהוא יוצא לעבוד, היה לו עבודה שהשכר שלה מכבד אותו, האם גם המצב היה בדיוק כמו היום?
צריך להבין שלא סתם בציבורים שמקבלים שכר נמוך יש פחות רצון להשתתף בשוק העבודה…
וזה שעובד חסר השכלה מקבל שכר נמוך, כתבנו על זה כאן במאמר האחרון ובלי נדר נרחיב בעניין בהמשך.
ד. בכל ציבור יש חלק שפחות תורם ויש חלק שיותר תורם, (ואני באמת לא יודע בדיוק על מי אתה מדבר אבל אני מקווה שאתה לא מדבר על קבוצות שלא לוקחות תקציב למוסדות החינוך מהמדינה.)
בכל מקרה במאמרים הבאים בעזרת השם נדבר על נקודות שיגרמו לכולנו לחשוב מחדש על כל המיתוסים של חלוקת התקציבים.
אני לא כל כך מבין
דבר ראשון הייתי שמח באמת בהרחבה על דוגמאות שהמדינה מונעת ירידה של שכר האקדמאים דוגמאות בודדות לא מספקות
עכשיו אני חושב שפשוט שהמדינה תאפשר לעובדים זרים לבא לעבוד מפני שאנו מעונינים בהוזלת מחירים (לא שמעתי על גל של רופאים מחו”ל שמתחנן שנפתח את שערי הארץ) בכל מקרה אנו מעונינים שהאזרחים יעבדו בעבודות רווחיות שהם בדרך כלל ע”י לימודים חלק גדול מהתוצר צריך לזכור הוא יצוא (היום עבר את השליש) ולא משנה שהשכר הוא גבוה תמיד ישנם גופים שמונעים שיפורים כלכלים כמו שהזכרת בענין הרוקחות ,אחרים יגידו שחברי הכנסת החרדיים הם מונעים שיפורים לדוגמה בחקלאות בסופו של דבר רק כדוגמה יש מעט גברים חרדים בהי טק וחבל…