חילונים על חשבוננו/פרק ג
כלכליות מערכת החינוך בישראל
מפעם לפעם עולה מפי פוליטיקאים ואנשי תקשורת הקביעה: “לחרדים לא מגיע תקציב חינוך! זה לא כלכלי להשקיע בלימודים של החרדים הם אינם לומדים לפי “תוכנית הליבה” שגובשה על ידי משרד החינוך ולא יתרמו לכלכלת המדינה”.
בפרק זה תבחן מידת הכלכליות שיש בהשקעת משרד החינוך במוסדות החינוך.
אך לפני שנבחן את מידת הכלכליות שיש בהשקעה נבחן את עלות ההשקעה…
תקציב החינוך הממלכתי
עלות תלמיד חילוני ממוצע בשנת 2021 ב 12 שנות הלימוד הבסיסיות עומדת על 21,036 ש”ח לשנה. סה”כ ב12 שנות לימוד 252,432 ש”ח. (מקור)
תקציב האקדמיה
עלות תלמיד לשנת לימודים באקדמיה לשנת 2018 (מאז כבר הספיק לעלות עוד) עומדת על 15,786$ (כ 55,000 ש”ח) (מקור)
משך הלימודים השכיח ביותר ללימודי תואר ראשון הוא בין שלוש ל4 שנים. התחשיב מעלה אם כן שבממוצע של 3.5 שנות לימוד תלמיד באקדמיה היא כ 193,378 ש”ח נוספים.
סה”כ המדינה משלמת על כל תלמיד ותלמיד 445,810 ש”ח!
למעשה ההוצאה מהמימון הציבורי לחינוך בשנת 2021 עמדה על 102.8 מיליארד ש”ח.
כלכליות תקציב החינוך
כאשר מבקשים לדון על איכותו של חלק בתקציב ומידת יעילותו, מתחשבים באפשרויות מקבילות. למעשה יש כאן קופה ציבורית המתחלקת. חלקה לתחבורה, חלקה לתשתיות, חלקה לביטחון, חלקה לבריאות וחלקה לחינוך תרבות פנאי. כאשר קובעי המדיניות החליטו לתת משקל גדול לחינוך זה בא על חשבון פיתוח ענפים אחרים. כעת נצטרך להבין מה עומד מאחורי המדיניות האם זאת מדיניות כלכלית או שמא יש עיקרון אחר העומד מאחורי תקציב החינוך?
שוויון והנגשה לא כלכלה
ישנה מגמה עולמית בכל העולם המערבי, מגמה של “שוויון זכויות”. עם פרשנות של שוויון הזדמנויות לכל האזרחים. כך במדינות המפותחות הסכימו על עיקרון שוויון זכויות המאפשר זכות לכל ילד להגיע להישגים זהים לשל ילד ממשפחות אצולה.
אחד המהלכים שהסכימו עליהם במדינות המפותחות הן החלת רפורמות רחבות כדי להנגיש לכולם את התארים האקדמאים, כדי לתת לכל אזרח את ההזדמנות לקבל תואר.
הבעיות במגמת השוויון
הבעייתיות העיקרית בהנגשת תואר לכולם היא, שכאשר לכולם יש תואר אקדמי הערך של תואר, פוחת. תואר נתן הרבה תמורה כאשר היה נדיר. אבל כאשר לכולם יש תואר בשם השוויון, התמורה של התואר יורדת בהתאם. ובכך נוצרת בעייתיות נוספת שמעיבה משמעותית על הכדאיות הכלכלית.
בנוסף בעקבות כך ששוק התעסוקה הוצף בבעלי תואר אקדמי המעסיקים החלו לדרוש תואר כתנאי סף לכניסה לתעסוקה. כך התאפשרה להם סלקציה קלה, גם בעבודות שבמהותם לא דורשות תואר אקדמי.
וכך נוצר מעין מעגל שמזין את עצמו… שיותר ויותר תלויים בתואר אקדמי, ויש יותר ויותר לחץ לעשות תואר, ומי שבכל זאת לא עושה, הפך לאזרח סוג ב’. וכך גם נוצרה בעייה מיותרת לשוק התעסוקה, שכל עובד שרוצה משכורת נורמלית יש עליו לחץ ללמוד בין 3 ל4 שנים וממילא לא לעבוד באותן שנים או על כל פנים כמעט ולא לעבוד בשנות לימודיו.
את כל החגיגה הזאת המדינה מממנת בשם עקרון השוויון. בנוסף המדינה היא המעסיק הגדול ביותר בישראל, שגם דורש על מקצועות זוטרים תארים כתנאי סף. ומתגמל לפי תארים, בלי שום קשר לתפוקה… זאת דוגמה קלאסית של גלגל שמזין את עצמו…
בל נטעה לחשוב שתקציב החינוך הוא השקעה כלכלית, כי הוא לא! תקציב החינוך הוא שירות לאזרח כמו כל השירותים שהמדינה דואגת לאזרחים.
האמירה הזאת שמערכת החינוך החילונית היא השקעה כלכלית, זאת שטות מוחלטת. אין שום מקור רשמי שטוען כך. האמירה היחידה מפי אנשי מקצוע המזכירה את נושא הכלכליות בתקצוב מערכת החינוך היא רק בנוגע לתקצוב מוסדות חרדים שאם כבר מתקצבים את מערכת החינוך החרדית, אז לחייב אותם ללמוד ליבה, כי כך “על הדרך” אפשר להרוויח שיהיה לחרדים גם ליבה.
כעת נתפוס חילוני בעל תואר ונשאל אותו אתה קיבלת מהמדינה חצי מיליון ש”ח תסביר לנו בבקשה איך ההשקעה מחזירה את עצמה?!
- מה זאת אומרת אני משלם מיסים כדין והרבה.
- זה מה שהמדינה תרמה לך! אבל מה אתה תורם למדינה?! הרי זה ברור שאם המדינה מימנה לך תואר ובזכות זה אתה מתפרנס ברווח ואת רוב הכסף אתה משאיר בכיס שלך ורק מעט מחזיר למדינה בתשלומי המיסים אם כן המדינה תרמה לך. אבל מה אתה תורם למדינה בכל העסק הזה? הרי קודם כל אתה צריך להחזיר את הקרן… ואחרי הקרן צריך גם להחזיר את הריבית המצטברת במשך עשרות שנים… האם אתה היית משקיע בעסק כזה עם אחוזי תשואה עלובים כאלו… או אולי בודק אפשרות להשקיע את הכסף באופן שונה.
כשמחלקים את עוגת התקציב בודקים כדאיות מול תועלת שהיתה יכולה להתקבל אם הפרוסה היתה מחולקת לענף אחר. כי אם המדינה משקיעה בהשקעה עם תשואה של 1% ובהשקעה מקבילה מקבלים 5% אזי מובן שזאת לא השקעה כלכלית…
מובן שאם תקציב החינוך היה כלכלה נטו היו עושים “סדר” באקדמיה מתקציבי עתק היו עוברים להשקעה כדאית והיה נותר תקציב לטיפול בגודש בכבישי ישראל ותחבורה ציבורית נוחה ומגוונת שהייתה מקפיצה את יעילות המשק כולו. אבל בשם ההנגשה הרבה כסף הולך לאיבוד.
תואר מדעי ה”רוח”
האקדמיה מוצהרת רשמית כמקום הכשרה לשוק העבודה, אנו מניחים כי סטודנטים לומדים תואר שנותן ערך מוסף לשוק העבודה. אך לא כך פני הדברים. רוב התארים שעושים באקדמיה, אינם בתחומי המדע המדויק, אלא במדעי הרוח וכיוצא בזה… (מקור)
השאלה הזאת עולה מפעם לפעם למה צריך את הדבר הזה בכלל?? בתקשורת כמובן לא תשמעו אבל בשקט בין הכלכלנים ומביני מספרים.
אז מסבירים שהאוניברסיטה מלמדת לחשוב והערך הכלכלי שזה נותן הוא בלתי נדלה…
הבעיה בסוג טענות כאלו, שאין הוכחה שמדעי הרוח נותנים ערך מוסף והמחדל האמיתי הוא שכמעט אין מחקרים בנושא…
מחקר מקיף
יוצא מן הכלל הוא מחקר מקיף ויחיד מסוגו שבדק קבוצה גדולה של סטודנטים שהגיעו כמעט עד לתעודה ועזבו קצת לפני הסוף, אחרי שעברו את רוב המבחנים. המחקר מגלה ששכרם כמעט זהה לשכרם של עובדים ללא השכלה כלל… (מקור)
למדנו מזה שהשכר הממוצע של בעלי התארים יותר גבוה, לא בגלל שהם למדו לחשוב… כמו הניסיון להסבר, אלא אך ורק בגלל התעודה… שזה אומר שלא רק שתארים במדעי “הרוח” מבזבזים את כספי הציבור לריק, הם גם גורמים לתעדף עובדים בעלי תואר אקדמי, על חשבון העובדים בלי תואר בלי שיש שום הצדקה. העיקר עושים הכול בשם השוויון.
האקדמיה בישראל
עד שנות התשעים אחוז נמוך מהאוכלוסייה היה להם תארים אקדמיים. ורק מוכשרים עשו תואר (היו גם אפליות וגזענות וכיוצא בזה…) בשנת 1990 “רק” 22.9% עשו תואר אקדמאי ועד שנת 2000 חלה עלייה ל 36.20%! זינוק של 36% ב10 שנים… ומאז עלה ועלה עד שהגענו היום ל46%.
בהשוואה למדינות המפותחות שיעור האקדמאים בישראל בגילאי העבודה, הוא מהגבוהים במדינות המפותחות, בעוד שהממוצע במדינות המפותחות עומד על 41%, בארץ שיעור האקדמאים בישראל עומד על 49%!
האם מה שחסר למדינה כעת הם עוד בעלי תואר אקדמי??
מובן שאם כל האזרחים יהיו אקדמאים זה לא יעזור למשק, כי המשק צריך את כל תחומי העבודה, אז האם באמת צריך עוד לומדי תארים?? האם לא חסר לנו כוח עבודה בעבודות שלא צריך בהם תואר??
בתקשורת מפמפמים למאזינים שהבעייה המאיימת על עתיד המדינה היא שהחרדים לא לומדים באקדמיה. האם אין כאן מטרה נסתרת להצדיק את גזילת המימון הציבורי לציבור החרדי כדי שכל הקופה תלך רק ללמד חילונים??
מובן ומוסכם שהאקדמיה נצרכת, השאלה היא היכן קו הסף לצורך הזה. נראה שמזמן עברנו את הקו רק שאף אחד לא טרח לסמן אותו. רק את מכסות בחורי הישיבות דואגים לסמן.
ה”חינוך” היסודי בישראל
ננסה להגדיר למה צריך חינוך יסודי?!
אם התשובה היא שהמטרה להעשרת ידע מקצועי כדי שהתלמידים יוכלו בהמשך להתקדם לידע מעשי.
נניח את ההצעה הבאה: לימוד ידע בלי מערכת חינוך.
תלמידי היסודי ילמדו מהבית באופן מקוון.
בהנחה שלימוד מקוון נותן תוצאה זהה ללימוד בבית ספר, האם באמת כל בתי הספר יסגרו?? האם כל הילדים יישארו בבית??
אדם מהישוב לא יכול להסכים עם ההנחה שמערכת החינוך נועדה לצורך לימוד מקצוע, ברור לכל בר דעת שגם אם יהיה ניתן ללמוד את כל המקצועות בצורה נגישה ובקלות באופן מקוון, עדיין מערכת החינוך תמשיך לתפקד.
אם כן הצבת לימודי ליבה כתנאי סף לתקצוב מוסד לימודי הוא ניצול!
לצורך כתיבת המאמר נניח שצריך ללמד ליבה וזהו תנאי סף לתקצוב אך עדיין העיוות זועק לשמים.
הרי לכל ילד יש זכות מהמדינה לקבל הכשרה לשוק העבודה, אז אם מערכת החינוך החרדית הינה מערכת נכשלת ולא עושה את תפקידה כראוי, המדינה צריכה לשמור את הכסף לילדים האלו כדי שבזמן שהם ירצו ללמוד תוכל להנגיש להם את הזכות הבסיסית שמגיעה להם.
כך יצא גם רווח למדינה שכל מי שיעדיף ללמוד בכולל כל ימיו, או שיעבוד בעבודה שלא נדרש בה תואר, המדינה רק תרוויח כי כך הכסף יישאר בקופת המדינה.
אבל איך הגעתם למסקנה שכל הכסף שהיה אמור לתקצב לימודי ליבה לחרדים צריך ללכת אליכם??
שלא יובן לא נכון. המאמר נכתב ברוח מכילה שמוכן לקבל את עקרון השוויון. אך איך מערכת המושתתת על עקרון השוויון כמו מערכת החינוך, נעשית לעומתית כאשר מגיע הדבר לתקצוב מוסדות חרדים…!! (קישור)
קוראים יקרים! מדובר בעושק בהיקפי ענק כל שנה ושנה. מה שמפתיע הוא, איך כל פעם החילונים בשם הדאגה לזכויות של החרדים, דואגים שלחרדים לא יהיה, וממילא החלק שלהם בעוגה גודל.
הנגשת האקדמיה למפרנסים ועסוקים
אם בשמירת החלק החרדי בקופה הציבורית עסקינן, נוסיף גם על הנגשת האקדמיה למגזר החרדי שגם כאן מוצא את עצמו בעל המשפחה החרדי שרוצה ללמוד תואר נבוך. כי האקדמיה מותאמת במהותה לרווקים שיכולים לפנות מספר שנים ללמידה בשנים שאין להם עול פרנסה על הראש. וזה עוד בלי להיכנס לאיסור שבג”צ אסר על לימוד תואר שני בהפרדה, וכתוצאה מזה קבע שלנצח חרדים הנאמנים ליהדותם לא יהיו רופאים וכדומה אלא אך ורק כוח עזר.
הנגשת האקדמיה לחרדים
האקדמיה לא מותאמת להשכלת הציבור החרדי. הציבור החרדי בוגרי ישיבות עם ידע רחב ביהדות תלמוד והלכה. מגיע לאקדמיה ולא יכול להתקבל עקב דרישות סף לידע באנגלית וכיוצא בזה, זאת למרות שהסטודנט מגיע ללמוד מקצוע שאין בו שום קשר לדרישות הסף הנ”ל…
קובעים תנאי סף לא נצרכים ואז מאשימים את הציבור החרדי שלא משתלב באקדמיה.
באופיו של הציבור החרדי טבוע יקרת החכמה. השכלה אמיתית נמצאת בציבור החרדי המורגל בחשיבה מינקות ומשמר את חכמת התורה והשכלת גאוני ישראל לאורך הדורות.
מהיות ילד חרדי נכנס בשערי בית הספר מורגל הוא אודות החובה לשמר את הזמן בלימוד תורה בכל עת פנוי בידיעה שאין סוף לחכמת התורה בעומק וברוחב וזהו האדם המשכיל.
ובנוסף באוניברסיטה נכון להיום כל מרצה קובע בקורס שלו את החומר ואת השאלות למבחן, וממילא כתוצאה מזה חייבים ללמוד מהמרצה הנ”ל במקום לקבוע לימודים מקצועיים ואוניברסליים.
אם היו כללים ופיקוח מהן הדרישות לקבלה לאקדמיה ומהן הדרישות לקבלת תואר, והיו עושים את הכללים בהתאם לדרישות המקצוע, ולא בהתאמה סקטוריאלית המותאמת לציבור שקבע את הכללים הכל יכל להיות מותאם גם לציבור החרדי.
נכון להיום המערכת האוניברסיטאית בישראל מקולקלת ביסודה כך שכל בוגר אוניברסיטה חייב לעבור תקופת הסתגלות והכשרה לעבודה בחיים האמיתיים… את כל זה אפשר בקלות לייעל, על ידי התמקדות בלימוד המקצוע הנדרש.
לסדרת המאמרים “חילונים על חשבוננו” המלאה לחצו כאן>>>
יפה מאוד
אבל לא כתבת כיום כמה עולה ילד חרדי למדינה, מעוניין להבין את הפערים.
דואגים שלחרדים לא יהיה, וממילא החלק שלהם בעוגה גודל
הכל נכון חוץ מהמילה האחרונה
האקדמיה לא אישרה את המילה “גודל” ולכן זה לא תקני וצריך לומר “גדל”.
יש לציין את ריבוי הילדים במשפחות חרדיות והעלויות של ילד כגון לימודים, ביטוח רפואי, מימון תחבורה, קצבאות ,נקודות זיכוי מס ,ושאר ירקות….
אם כי יתכן כי שווה להגדיל את מספר האזרחים במדינה מסיבות גאו פוליטיות (העצמת המדינה)או בשביל שיותר אנשים ישלמו בעתיד את חובות המדינה מהיום וכן הקטנת עלות הביטחון לנפש בעתיד
אם כי מצד שני לא בהכרח “שווה” לחילונים הגדלת הרוב החרדי כלומר אני חושב שרוב החילונים חוששים מהגדלת משקל החרדים באוכלוסיה מסיבות שונות כך שלא ניתן להחליט בשבילם שזה “שווה” עבורם
כל ילד הוא שווה זכות בפני עצמו אין קשר כמה אחים יש לו כמו שלא תבדוק כמה בני דודים יש לו,
זה לא משנה אם כל ילדי הציבור החרדי נולדן לזוג אחד או למאה,
אם אנחנו מבינים שלילד חרדי מגיע תקצוב אז מגיע לו תקצוב,
תודה רבה!
כיווני חשיבה חדשים.
העניין קצת לא מוצג נכון,
המדינה ממנת חינוך לכל ילד חילוני, לא כי היא עוזרת לעניים
אלא כהשקעה במוצר, לא בהכרח שהילד הזה ספציפי הוא מניה טובה
אבל העיקרון הוא שתושבי המדינה ממנים אותה (עובדה שהמדינה לא בגירעון)
והבעיה כביכול בילד החרדי זה שהוא לא כלכלי, כלומר מראש הוא לא מיועד לייצר כסף
(עכשיו אפשר בתאוריה לשמור לו את הכסף, הבעיה היא שזה גם לא כ”כ מדויק כי זה לא כסף מסוים ללימודי ‘מקצוע’ , (כמו שלא יבוא ילד שהיה ברחוב וידרוש את תקציב התיכון)
אלא שירות לתושב אלא שרוצים לתת אותו רק לתושב שהוא כלכלי למדינה.