סיכון פאניקה קרנות ממונפות/פרק ב

סיכון משקיע

הדחפים האמוציונליים והחולשות הרגשיות של המשקיע הינם הסיכון הראשון הניצב בפניו.

לעיתים משקיעים עלולים להעריך את עצמם יותר מידי ולהשלות את עצמם שהם לא ימשכו השקעה בהפסד. אבל הבטחות לחוד ומעשים לחוד. אין לאדם אפשרות להבטיח לעצמו שהוא יתנהג שונה ממה שממוצע המשקיעים מתנהג. גדולתו של המשקיע זה להבין שהיכולות שלו הן יכולות ממוצעות. קשה לקבל, אבל זה המצב.

משקיע הממנף מעל השוק, מכפיל את הסיכון אם וכאשר לא יעמוד בלחץ ויעשה טעות בזמני ירידות. בפרט בקרן ממונפת שהמשקיע עלול לחשוש ממחיקת ההשקעה ובצדק. אם כן יש לחשוש גם מהמשקיע שבירידות בשוק יחשוש ממחיקת ההשקעה לגמרי ויעדיף למכור בהפסד. אם כן הסיכון גבוה. (את המשפט האחרון נסביר בהמשך עד הקצה)

לאחר מעשה, קשה לשחזר את הפאניקה שאוחזת במשקיעים בתקופת ירידות. אבל הפוסטים נשארו כתיעוד. ניתן לקרוא כאן שרשור המתעד את חששות המשקיעים בתקופת ירידות הקורונה.

גם כאן ישנה דוגמה חיה של משקיע שהיה בטוח שיש לו יכולות לשרוד משברים. והתוצאה, עגומה. המשקיע הפסיד הכל ופחד לחזור לשוק ההון.

לפניכם דוגמה אומללה נוספת. הכתבה נכתבה בסוף מרץ 2020 – סוף משבר הקורונה. במשך אותו חודש שוק ההון ירד בעשרות אחוזים. כתבה זו נכתבה בזמן חשוך אי שם בתחתית הנפילות רק שאז איש לא ידע שהגרף נוגע בתחתית. – הכתבה מסקרת את הקרנות הממונפות פי 3 שבעקבות הירידות הקשות החליטו למתן את המינוף למינוף פי 2 מחשש למחיקה. בדיעבד אנחנו יודעים שהם מיתנו את המינוף בתזמון הכי גרוע. מה שגרם להם למנף את הירידות במינוף פי 3 ואת העליות רק במינוף פי 2.

דברים מעין אלו קורים מפני שהחלטות אנושיות נקבעות ברגש ולא בשכל!

נמחיש באמצעות ניסוי חברתי; יהונתן עמד על מפתנו של משרד וקיבל את ההצעה הבאה: אם תכנס למשרד נפיל גורל בין 2 פתקים “פתק 100″ ו”פתק 50”. אם יעלה “פתק 100” תקבל 100 $, אך אם יעלה “פתק 50” עליך לשלם 50 $. כאמור, הסיכויים זהים, הסכום אינו זהה.

התלבטות קשה! יהונתן יתנהג כנראה כמו רוב מוחלט של האנשים ולא יהיה מוכן לעבור את מפתן המשרד.

כעת נחדד, האפשרויות שעמדו לפני יהונתן הן: 1. להפסיד 100$. 2. להפסיד 50$. ויהונתן בחר להפסיד את 100$. (או כך: 1. להרוויח 100$. 2. להרוויח 50$.)

אין הגיון מאחורי ההחלטה הרפוסה של יהונתן! יהונתן לא השכיל להבין ש100$ שהוא לא מרוויח שווים להפסד של 100$. המשוואה אם כן היא מה עדיף להפסיד 100$, או 50$?!

אם למשל ניתנה ליונתן האפשרות לקבל 200$ ללא מאמץ. ובסוף הגיע ‘איש לא נחמד’ ולקח את הרווח לעצמו. הרי מניעת הרווח מיונתן שקולה כהפסד.

לסיכום: יהונתן שגה! היה עליו להיכנס באומץ למשרד ולנסות להפסיד כמה שפחות. אבל הרגש של יהונתן פעל כמו רגש אנושי ולא איפשר לו לקבל את המושכלה הזאת. להשערת חוקרים הרגש של שנאת ההפסד חזק מהרגש של תאוות הרווח בפי 2.5.

כעת מוטל עלינו לזהות בעצמנו; אם היינו במצבו של יהונתן האם היינו נמנעים מלהיכנס למשרד כמוהו… באם אנו סבורים שהיינו נוהגים כמו יהונתן, לא נעים להודות שגם אנחנו נמצאים בקבוצת הסיכון שברגעי משבר נקבל החלטות שגויות מהרגש של שנאת ההפסד.

מעבר לכך נוסיף שברגעי משבר התקשורת תלבה ותזהיר בכותרות שחורות ואדומות ששוק ההון זאת נחלת העבר. והתקשורת מטבעה מעדיפה לראיין את אלו המוכנים להתנבא וצופים שחורות, כי זה מעלה את הרייטינג. למרות שהמרואיינים לא יודעים כלום ומנחשים כמותכם. אבל המיקרופון ביד שלהם והם ישכנעו אתכם שהכסף שלכם כבר התאדה וכעת ההזדמנות לברוח לפני שלא יישאר דבר מההשקעה. נראה אתכם! העבר מוכיח שרבים וטובים נשברים ויוצאים מההשקעה בהפסד.

סיכון מחיקת הקרן

נעבור לחישוב הסיכון החשבונאי. החשש האמיתי של משקיע לטווח ארוך בקרן ממונפת הוא ממחיקה. כי קרן ממונפת עלולה להימחק!

אם יתרחש תרחיש קיצוני וביום אחד תהיה קריסה של 33%, קרן ממונפת פי 3 תמחק. ובקריסה של 50% ביום אחד, גם קרן ממונפת פי 2 תמחק. כמובן שאלו הם תרחישים קיצוניים מאוד שלא קרו בעבר. מה עוד שבבורסה בארצות הברית ישנו מגן מאירועים כאלו. ואם מתרחשת קריסה של יותר מ20% ביום אחד מתח החשמל מפסיק. ובכך נפסק המסחר. (מקור: אינווסטו פדיה כאן וכאן)

אבל לא רק בתרחיש קיצון כזה הקרן עשויה להימחק, גם במשברים שפוקדים מפעם לפעם את שוק ההון, קרן ממונפת עלולה להימחק. קשה לראות קרן ממונפת פי 3 שורדת את משבר 2008. בהמשך סידרת המאמרים, יוסבר בהרחבה התהליך שעוברות הקרנות הממונפות בנפילות.

חישוב סיכונים

מאידך, יש שיאמרו שלאנשים הנמצאים בשנות ה 20 ו 30 לחייהם עם אופק השקעה משמעותי ויעד פיננסי גבוה, לא לחשוב בכלל על כיוון של מינוף, זהו גם סיכון גדול.

חשוב להבהיר, שמי שמתעדף השקעה במניות לפי בחירה, על פני השקעה פאסיבית; חשוף לסיכון גבוה פי כמה ממשקיע פאסיבי שממנף בצורה מושכלת.

יחס סיכון – תשואה

התהייה שנידונה רבות בחוגי האנליסטים היא כמה סיכון שווה לספוג תמורת תשואה?!

בהשקעה עם סיכון גבוה, המשקיע מקווה לקבל “פיצוי” על הסיכון בתשואה שיקבל. ישנם כמה אופנים לחשב כדאיות של סיכון ביחס לתשואה. אחד מהאופנים הוא: ‘מדד שארפ’.

‘מדד שארפ’ הוא מדד הקובע את היחס בין סיכון לתשואה, כאשר המדד בודק תחילה את המרחק בין תשואת העבר של הנכס לריבית ממוצעת במשק. ככל שהמרחק רב יותר כלומר שהנכס הניב יותר מ’ריבית חסרת סיכון’ זה נתון חיובי.
מדד שארפ יתן ציון טוב לקרן ממונפת פי 2 שאכן הניבה בעבר פי 2 מהנכס הנעקב, והמרחק בין תשואות העבר לריבית המומצעת גדל אף יותר מפי 2.

נדגים; נניח שהריבית הממוצעת בהשקעה חסרת סיכון (כדוגמת פיקדון בבנק) עומדת על 5% לעומתה השקעה במדד ת”א 35 הניבה 10%. כך קיבל המשקיע תשואה נוספת של 5%. אם קרן ממונפת פי 2 על מדד ת”א 35 הניבה 20%, המשקיע קיבל 15% נוספים על ‘ריבית חסרת סיכון’ שהם פי 3 ממה שקיבל המשקיע בקרן שאינה ממונפת בעוד שהסיכון עקב תנודות הקרן היו רק פי 2. במצב כזה מדד שארפ יתן לקרן הממונפת ציון טוב יותר מקרן שאינה ממונפת.

כעת נותר לבדוק את תשואות העבר של קרנות ממונפות. הבעיה האמיתית שלקרנות ממונפות אין הרבה היסטוריה. אך ישנה קרן המחקה את מדד S&P500 במינוף פי 2. הקרן נסחרת תחת הסימול SSO. תצוגת תשואות כאן.

הקרן SSO הונפקה למסחר ב2006. וכך ספגה מהלומה ממונפת במשבר 2008, ממנו השתקמה רק ב2013.

כדאי להתבונן בטבלה התשואות (בקישור לעייל). לעבור שנה שנה החל מ2007 עד 2022 ולהשוות את תשואות הקרן לתשואות מדד S&P 500. בהתבוננות בתצוגה עולות תהיות רבות. לעיתים קרן ממונפת הניבה תשואה שלילית למרות שהמדד הנעקב הניב תשואה חיובית. ולעיתים בעליות הקרן הניבה יותר מפי 2 ולירידות הקרן הגיבה פחות מפי 2. בעצם הטבלה מייצרת בעיקר חידות ולא תשובות. לחידות והתהיות נצטרך למצוא פתרונות בהמשך סידרת המאמרים.

לעניינינו, נתבונן בשורת הסיכום בטבלה המראה שבין השנים 2007-2022 מדד S&P 500 הניב תשואה שנתית ממוצעת 8.6% וקרן SSO הממונפת פי 2 הניבה 10.45%. לא פי 2 (17.2%). כעת המשקיע צריך לשאול את עצמו האם הסיכון שווה?!

מאידך, יש לציין שהחישוב לא כל כך הוגן כי החישוב בודק טווח זמן קשה הכולל בתוכו גם את משבר 2022 וגם את משבר 2008. וקרן ממונפת נופלת מגובה.

מדד שארפ לא מודד

כאמור, מדד שארפ מודד יחס סיכון-תשואה. אך משקיע בשיטת ההשקעה הפאסיבית לטווח זמן ארוך, רואה באופן שונה את המונח סיכון בהשקעה. מדד שארפ רואה בסטיית תקן (תנודתיות), סיכון. אולם המשקיע הפאסיבי לא רואה כך את הדברים מפני שאינו מתעניין בתנודות השוק בטווח הקצר. תנודות השוק אינן פרמטר משמעותי לסיכון עבורו. מדד שארפ גם מניח שתשואות העתיד יהיו זהות לתשואות העבר. בעוד שאין שום סיבה להניח כך. לפחות לא כלפי משקיע ספציפי.

המדד גם לא מחשב את הפיזור בהשקעה או את טווח ההשקעה כמפחית סיכון.  הוא גם לא מודד את היכולות הרגשיות של המשקיע. לכן מדד שארפ, הוא לא כלי למדידת סיכון למשקיע הפאסיבי, ואינו אמור לתפוס מקום של כבוד בכיוון החשיבה של המשקיע הפאסיבי.

הסיכונים

נסכם: למשקיע הפאסיבי נוספו 2 סיכונים בקרן ממונפת שלא קיימים בקרן מחקה: 1. החשש שההשקעה תמחק לגמרי. 2. גרירת התנודתיות יחד עם עלויות דמי הניהול תעיב על הכדאיות של הקרן. הסיכונים יוסברו בהרחבה בהמשך הסידרה.

תשואת קרנות ממונפות לטווח ארוך

לפני סיום הפרק חשוב להבהיר. ישנה מחשבה ראשונית שגויה שקרן ממונפת תניב תשואה ממונפת בהתאמה. קרן ממונפת פי 3 תניב פי 3 וכדומה. האמת היא שקרן ממונפת לא אמורה להניב פי 3 מהמדד הנעקב לאורך זמן. ההיפך הוא הנכון: לאורך זמן הקרן תסטה לגמרי מהמסלול יתכן שהיא תניב יותר מפי 3 ויתכן פחות. בדרך כלל פחות מפי 3.

בתקופות מסוימות אפקט ריבית דריבית עשוי לגרום שקרן ממונפת פי 3 תניב תשואה גבוהה מפי 3 וכך ניתן לראות שבתקופות מסוימות הקרן הניבה למשקיעים פי 6(!). אם תהיה תקופה של רצף עליות מידי יום, קרן ממונפת עשויה להעשיר גם משקיעים קטנים.

לרוב קרנות ממונפות משיגות תשואה עודפת, כי לרוב השוק עולה. אבל השוק מידי פעם צונח. וכהשוק צונח, הוא יכול להפוך גם מיליארד ל0!! אם המיליארד נמצא בקרן ממונפת. על כך ועוד בהמשך סדרת המאמרים.

לקרנות ממונפות/פרק ג’>>>