הסיכון בהשקעות

חוסר הבנה

הסיכון הראשון האורב לפתחו של המשקיע הוא "חוסר הבנה". כשנכנסים להשקעה צריך להבין מהו המוצר שאנחנו משקיעים בו.

משקיע במניות, צריך להבין מהן מניות. משקיע במדדי מניות, צריך להבין אף מהן מדדי מניות. אלו ואלו צריכים להבין מהי הבורסה ומהן חברות בע"מ, איך נקבע שווי של חברה ציבורית ואיך למעשה נוצרת תנודתיות במחיר המניות.

הרעיון לחפש מדד שהניב תשואה יפה בעבר ולרכוש קרן סל על המדד בעצימת עיניים. זהו כר פורה לכישלונות והפסדים.

המאמר פונה למבינים בהשקעות הדואגים לכלכלת אחיהם ומדריכים אותם. לכן לא נרחיב את ההסבר אודות מושגים אלו, מתוך הנחה שהקוראים בקיאים בפרטים.

למה חשוב שהמשקיע יבין את כל הפרטים הללו, הרי בין אם יבין ובין אם לא הוא יקבל את התשואה?!

אכן, במצב רגיל שהתשואות טובות או אפילו כשהתשואה מעט שלילית של כמה אחוזים בודדים, ניתן להניח שרוב האנשים יוכלו לחיות בשלווה ולא ינקטו פעולה בהולה.

אבל יש מצבים של פאניקה בשווקים שתיקי ההשקעות נחתכים לחצי. הסיכוי של משקיע שלא מבין מה הוא מחזיק לשרוד משברים הוא נמוך מאוד. משקיע שהצטרף להשקעה עם ידע בסיסי על ממוצע התשואות ולמעשה סבור שהמדד הוא מעין כספומט, ברגעי משבר עלול למשוך בהפסד.

תנסו לשחזר את הפאניקה שאחזה באנשים בשמחת תורה ובתחילת הקורונה. יש מהקוראים שזוכרים גם את משבר אשראי העולמי ב-2008. הפאניקה אוחזת בשווקים ואנשים מוכרים בהפסד מתוך תקווה להפסיד כמה שפחות. גם חז"ל חששו שאדם בהול על ממנו בבהילותו עלול הוא לחלל את השבת חלילה.

לשרוד משברים

אחד הכללים החשובים שצריך להנחיל למשקיע הוא האמונה בהשקעה. להיות עם מוכנות נפשית לאחוז חזק בהשקעה גם כשיתגנבו לו מחשבות אולי האסטרטגיה לא הייתה נכונה. ולהסכים "בנדר ושבועה" לנקוט בַּכלל: "שוק יורד, לא מוכרים"! כאשר השוק יורד והרגשות סוערים נועלים את ההשקעות ולא נוקטים בשום פעולת מכירה. אגב, זה גם טיפ טוב לכל תגובה שבאה במצב ריגשי. לא להגיב, זה תמיד יהיה נכון יותר.

תקשורת וצריכת רעש

העיתונות והתקשורת הם נגד המשקיעים! אומנם זו התבטאות חריפה, אך זאת המציאות המשתקפת ערב בוקר וצהרים. התקשורת מתפרנסת מרייטינג, ככל שיש יותר רייטינג, יש יותר פרנסה. 'אחריות', זה לא משהו שאפשר לדרוש מהם. כך למעשה מובטח למשקיעים הפאסיביים שביום פקודה התקשורת תעשה ככל יכולתה להרבות בחששות ותעדיף לראיין את אותם שמוכנים לנבא שחורות. את הרגועים שיראו הזדמנות להשקיע בשווקים, לא יראיינו. התקשורת בעידן המודרני הבינה שמי שרוצה לנהל קהל מאזינים וקוראים אדוקים לאורך זמן, צריך לייצר את החדשות.

כדי להתמודד עם הבעיה הזאת, חשוב להסביר למשקיע את החשיבות של התנזרות מאמצעי תקשורת מכל סוג שהוא.

שנאת ההפסד

משקיעים סבורים שהם מקבלים החלטות מהשכל אבל האמת היא שאת ההחלטות מקבלים מהרגש. בעבר המחשתי זאת באמצעות ניסוי חברתי. כהמשך להבנת הסיכון רצוי לאמת את המשקיע עם העובדה הפשוטה שבני אדם חושבים מהרגש ובנקודה זאת הוא לא שונה מכולם.

לקבוע את תמהיל ההשקעה לפי תרחישי קיצון

משקיעים רבים פונים להשקעה במדד S&P 500, אכן זאת השקעה עם מעלות רבות. עם זאת כדאי לשקול השקעה במדד עולמי מהסיבות המנויות כאן אבל לא רק…

למרות הנדירות של תרחישי קיצון, משקיע בבואו להחליט על אפיק ההשקעה הרצוי, צריך לתת משקל עודף לתרחישי קיצון. כי אם במצב הקיצון המשקיע או ההשקעה לא ישרדו, לא יועילו שנים רבות של תשואות טובות. זה נכון בהשקעות האישיות בוודאי בהשקעות של אחרים. שם אנחנו פחות יודעים מהי סיבולת הסיכון שלהם.

תרחיש גרוע, איננו תיאורטי. משקיע לטווח ארוך קרוב לוודאי יפגוש תרחיש כזה. ואם הוא לא יחזיק מעמד, חבל שהוא נכנס להשקעה. השקעה נבחנת במצבי קיצון. מי שלא מחזיק מעמד במצבי קיצון, אינו מתאים להשקעות.

ג'ון פִּירְפּוֹנְט מורגן אמר פעם שבשוק יורד "המניות חוזרות לבעליהן הראויים".

בנוסף כאשר מתרחשת נפילה בשווקים, כל הכלכלה קורסת. לא רק שוק ההון יורד. יכול להיות שהמשקיע ימצא את עצמו גם בלי פרנסה כי הוא יפוטר מעבודתו, או שלא יהיו לו לקוחות בעסק. בכלכלה כל הדברים הגרועים קורים יחד. וכך הוא יאלץ למכור את תיק ההשקעות למחייה.

בבואנו להסביר ולהמחיש למשקיע את הסיכונים, אל לנו לגרום לו לפחד חינם עד שלא ירצה להיכנס להשקעה. להיפך, הרחבת היריעה אודות הסיכונים נועדה שהמשקיע יהיה מוכן לכל תרחיש וישרוד בהשקעה לאורך זמן. שלא יופתע חלילה באמצע וימשוך בהפסד.

סיבולת סיכון

לאחר שהמחשנו למשקיע את סיכונים, נוודא מה הוא חושב על סיבולת הסיכון שלו. משקיע צריך להעריך את עצמו ולקבוע שאכן היכולות שלו מתאימות להתמודדות עם קושי רגשי גדול ולא למשוך את ההשקעה. אסור למדריך לקחת אחריות אישית לקבוע למשקיע את סיבולת הסיכון ולדחוף את המשקיע להשקעה.

ניהול סיכונים

עם זאת חשוב שהמשקיע ידע, שהוא נתון בתוך 'ניהול סיכונים'. כלומר, גם בחירה לא להשקיע, היא סיכון. למעשה כל החלטה בחיים היא ניהול סיכונים.

כנגד הסיכון שיש בהשקעה, עומד הסיכון של אי השקעה. כי להגיע לשלב נישואי הילדים בלי אפשרות לחתן אותם, זהו גם סיכון. כשבן אדם בוחר בשב ואל תעשה ולא משקיע מתוך עצלות, פחד וכדומה, הוא למעשה בוחר בסיכון שהוא יגיע לנישואי הילדים בלי יכולת פיננסית לחתן אותם.

זאת ועוד שכאשר אדם שומר שקלים ונמנע מלהשקיע, הוא משקיע בעתיד השקל ולמעשה משקיע בסיכון הכי גבוה. כי מדיניות הממשלה ומדיניות בנק ישראל לעודד צמיחה דבר שבוודאות יגרום לאינפלציה שתשחק את ערך השקלים.

חמדנות יתר תגרום הפסדים

הדרך להשגת תשואה היא סיכון. אם זו הדרך להשיג תשואה, עלינו להרכין ראש בפני הסיכון ולהסכים לאמץ אותו. (כל עוד הוא גורם תוספת תשואה תואמת לסיכון.) אם כן הנכון ביותר הוא לעודד כמה שיותר סיכון – זאת הדרך להניב תשואה.

ישנם משקיעים שבאים עם מידע קודם על השקעות המניבות תשואה גבוהה, אך ללא סיבולת הסיכון או ההבנה הנדרשת. הכלל הבא קובע: "אתה יכול להרשות לעצמך לא להיות המשקיע הטוב ביותר עלי אדמות. אתה לא יכול להרשות לעצמך להיות משקיע גרוע". – הסולידית.

במרחק של 20 שנה אנחנו צריכים לדאוג שלא נכעס על עצמינו למה לקחנו סיכונים מיותרים. אם ניקח סיכון נכון, לעולם לא נכעס על עצמינו. כי נדע שעשינו את הדבר הנכון. מתפקידינו לעצור את המשקיע מפני חמדנות יתר.

ברבור שחור

הסטטיסטיקה של התשואות אינן חזות הכל. סטטיסטיקת התשואות בנויה על הנחות בסיס שהעתיד יהיה כמו העבר, שתהיה בורסה ויהיו חברות בע"מ שיסחרו בה ואז אכן יעלו התשואות.

אבל לא בדקו סטטיסטית את הנחות הבסיס: האם ארצות הברית תמשיך לכהן כמעצמה כלכלית?! האם הבורסה תמשיך להתקיים?! האם מוסד החברות ימשיך להתקיים?! האם זכות הקניין תמשיך להתקיים?! האם הקפיטליזם ימשיך להתקיים?! כאן יכולה להגיע מסקנה שונה. זה לא בתחשיב הסטטיסטיקה של התשואות.

יש מונח כלכלי המוכר בשם "ברבור שחור". הרעיון מומחש באמצעות תופעת הברבור השחור. בעבר הניחו החוקרים שכל הברבורים בעולם הם לבנים, היות שבמערב לא הכירו ברבורים בגוון אחר. יום אחד, גילו באוסטרליה ברבורים שחורים. ומאז הנחת הבסיס השתנתה: יש גם ברבורים שחורים. ניתן ללמוד מכאן את דפוס המחשבה השגוי. השגיאה הייתה מונחת בהתעלמות החוקרים מנתינת משקל לדברים לא ידועים, לא מוכרים ולא צפויים למרות שאינם לעיני החוקר.

בתחשיב הסיכונים רגילים לחשב סיכונים לפי המקרים המוכרים, את הסיכונים שלא מוכרים, לא מחשבים. בפועל אלו סיכונים קיימים שמתעלמים מהם מחוסר הכירות ומפעם לפעם הם מופיעים ומפתיעים את המערכות הבלתי מוכנות. ויש ליתן עליהם את הדעת בדיוק כמו הסיכונים המוכרים יותר.

יתכן ש'ברבור שחור' יפתיע את הכלכלה וישנה את כללי המשחק. גם השקעה פאסיבית היא השקעה. וכמו כל השקעה, גם ההשקעה הזאת יכולה להתאדות.

טווח ארוך

בקרב משקיעים מהציבור החרדי, מקובל להיכנס ל100% מניות גם להשקעה בטווח של 10 שנים. הסיבה לכך נעוצה בתחשיב ניהול הסיכונים. משקיעים נאלצים לקחת סיכון יתר בהשקעות, כדי להינצל מסיכון אחר שיגיעו לנישואי הילדים בלי ההון הדרוש.

אך צריך לדעת שההמלצה להשקיע 100% במניות היא למשקיעים לטווח של 30 שנה ומעלה. וגם בזה צריך סיבולת סיכון תואמת.

המקובל יותר הוא להמליץ להשקיע על פי המודל הצִ'יליאני או לפי המרחק של המשקיע מגיל 100. וכך משקיע בן 30 ישקיע 70% במניות. ומשקיע בן 40 ישקיע 60% במניות.

שילוב אג"ח בהשקעה

עם זאת משקיע עם סיבולת סיכון לא צריך להשקיע באג"ח לטווח הארוך. אג"ח אמנם מנטרל תנודתיות יתר, אך למשקיע לטווח ארוך עדיף להיות אמיץ ולא לחשוש מתנודתיות. השקעה באג"ח מתאימה בעיקר לטווח קצר ובינוני כאשר אין אפשרות להכיל תנודתיות.

תרחיש חריג שיגרום שערך מניות המדד יאבד לחלוטין, לא ישאיר ערך כל שהוא גם למחזיקי האג"ח. עם זאת מי שאין לו סיבולת סיכון, לא תהיה ברירה ונאלץ לשלב אג"ח בתיק ההשקעות.

תכנון פיננסי והנמכת צפיות

הדרך להשקעות מתחילה בתכנון פיננסי. כדי שמשקיע יוכל לקבל פרספקטיבה נכונה על הסיכון שנדרש ממנו לאמץ והחיסכון שנדרש הוא לחסוך, הוא צריך להגדיר יעד פיננסי ולאחר מכן לגזור תובנות אודות החיסכון והסיכון הנדרשים.

רבים מתקשים להקדיש לכך כמה דקות, אך זאת מראה חשובה להגדרת מידת החיסכון הרצוי.

בהחלטה על מידת החיסכון החודשי, רצוי להוסיף מרווח ביטחון גדול ככל האפשר גם מבחינת הגדלת סכום החיסכון החודשי הנדרש וגם בהקטנת הנחות התשואה.

האמת הפשוטה היא שתשואות העבר לא רלוונטיות לגבי העתיד, כי יתכן שבעתיד הצמיחה תהיה איטית יותר. לכן הנכון ביותר זה להקטין צפיות. וככל שההשקעה לטווח קצר – יחסית להשקעה במניות, הנמכת צפיות נעשית הכרח.

ניקח את מדד S&P 500 כדוגמא, ככל שנבדוק טווח ארוך יותר בתשואות המדד, נמצא שמשקיעי העבר שהשקיעו לטווח ארוך מאוד של מעל 30 שנה "פגשו" את הממוצע שעומד על כ 10% תשואה. אך משקיעים לטווח של 20 שנה, לא בהכרח פגשו את הממוצע. כך בעבר הייתה תקופה שמשקיעים ל20 שנה קיבלו רק 54%. עם זאת מי שהשקיע וחיכה 30 שנה, הרוויח לפחות 854%.

כדאי לעבור עם המשקיע על טבלת התשואות ולהמחיש את עיקרון ההתכנסות לממוצע. כדאי גם להסביר למשקיע שהתשואה נומינאלית ובטווח הארוך בוודאות האינפלציה תשחק את התשואה.

כניסה חודשית להשקעה

תוספת חשובה היא ההבנה שכניסה להשקעה מידי חודש, מפחיתה את החשש שלא נפגוש את הממוצע. כי תמיד המשקיע יכנס גם במצבים טובים. כדאי לראות עם המשקיע את מחקרו של צ'ארלס שוואב.

פנסיה

בפנסיה יש משנה חשיבות להשקעה במניות אצל הצעירים מדובר בהשקעה לטווח של מעל 30 שנה. זהו טווח זמן משמעותי שיש בו התכנסות לממוצע. בנוסף, בפנסיה הכסף פחות נזיל והחשש למשיכה בהפסד נמוך משמעותית.

זאת ועוד, בפנסיה מקיפה 30% מהכספים המושקעים במודל הבטחת תשואה או אג"ח מיועדות. וכך רק 70% מושקעים במסלול הנבחר. למעשה יש בדברים האלו משום הפחתת סיכון.

עם זאת פנסיה זאת השקעה בסכומים גדולים מאוד החורצים את גורלו של המשקיע ולכן אין להזניח את ההסבר אודות הסיכונים.

משקיע החושש מחשיפה 70% למדד מניות, צריך להבין שמסלול הלכה או מסלול כללי הנתון לגחמותיו של מנהל ההשקעות, זאת לא אופציה טובה. האופציה המועדפת היא לחלק את כספי הפנסיה בין מסלול מחקה מדד מניות למסלול אג"ח ממשלתי.

בנוסף, כדאי להסביר למשקיע את משמעות משיכת כספי פיצויים. אם המשקיע שוקל למשוך את הפיצויים בקרוב, אל לו להשקיע אותם במסלול מניות.

חיסכון לכל ילד

בחיסכון לכל ילד המדינה קבעה שכברירת מחדל כספי החסכונות יועברו למסלול בסיכון מוגבר וכך להימנע מפערים חברתיים בין הבוגרים המושכים את החסכונות. אם כן העברת הילדים ממסלול סיכון מוגבר למסלול הלכה באינפיניטי, זהו רק הפחתת סיכון (ותוספת תשואה).

אך גם ילדים שהוריהם בחרו עבורם מסלולים בסיכון בינוני ונמוך, כדאי שיבינו שבחיסכון לכל ילד כדאי לשקול סיכון גבוה מכמה סיבות: 1. מדובר בחיסכון כספי קטן. 2. הכספים בנזילות נמוכה יחסית. 3. יש פחות חשיפה ל'אפקט הבעלות'. 4. מסלול הלכה באינפיניטי הינו מחקה מדד עולמי שהוא מעט פחות תנודתי ממדד S&P 500 ומפוזר על יותר חברות ומדינות.

עידוד התייעצות וחשיבה

תנו למשקיע את כל המידע שיביא אותו אל ההחלטות הנכונות עבורו, אך תעודדו אותו להתייעץ עם אשתו, עם הוריו או רבו. תעודדו אותו לחשוב עצמאית ולא לסמוך עליכם בעיניים עצומות. שום דבר לא בהול.

גילוי נאותות

הגמרא במסכת בבא קמא (צט:) מספרת:

אישה באה לפני רבי חייא ושאלה אותו על הדינר שבידה האם הוא טוב? (רבי חייא היה מומחה לדינרים וידע להבחין האם הדינר הוא טוב או מזויף) אמר לה רבי חייא שהדינר טוב. מספרת הגמרא שלמחרת באה האישה ואמרה שהיא מנסה לקנות בשוק עם הדינר ואומרים לה שזהו דינר לא טוב. אמר רבי חייא לרב: תחליף לה את הדינר ותכתוב בפנקס שהפסדתי דינר בעסק ביש.

המסקנה העולה מדרכו של רבי חייא היא לקיחת אחריות אישית! אם מישהו סומך עליך, אתה כנראה ראוי לזה, אל תזלזל בתפקיד!

אם אין לכם רישיון יעוץ, הדגישו זאת. מחובתכם להחתים את המודרכים על מסמך שאין לכם רישיון יעוץ.